חלוקת הרכוש בגירושין היא סוגייה לא פשוטה, שעברה גלגולים והתפתחויות רבות במהלך השנים. בעבר, הנוהג בישראל היה לחלק את הרכוש על פי "הלכת השיתוף", שקבעה שכל הרכוש והנכסים שנמצאים בידי מי מבני הזוג, או בבעלות שניהם, בזמן הפרידה, הם רכוש משותף שיש לחלקו באופן שוויוני. בשנת 1974 נכנס לתוקף חוק יחסי ממון, ואיתו ההסדר שהחליף את הלכת השיתוף, הלא הוא "איזון המשאבים".

במסגרת הסדר איזון משאבים נקבע שרכוש, נכסים או זכויות שהיו ברשות אחד מבני הזוג לפני הנישואין, יישארו שלו גם לאחר הפרידה, ולא יחולקו בין בני הזוג. כמו כן, רכוש שניתן לאחד מבני הזוג במתנה או שעבר אליו בירושה במהלך תקופת נישואיהם, גם הוא לא יחולק עם בת או בן הזוג. כל שאר הנכסים – אלו שנצברו על ידי כל אחד מבני הזוג במהלך חייהם המשותפים – הם נכסים בני איזון. החלוקה מתבצעת אפוא באמצעות חישוב ערכם של כל אותם נכסים בני איזון, בין אם הם נמצאים בבעלות משותפת של בני הזוג או בבעלות אחד מהם בלבד, וחלוקת הסכום הכולל בין שניהם.

אבל הרכוש המשותף – או הנכסים הכלכליים העומדים לרשותם של בני הזוג – אינם מסתכמים בנדל"ן, בכלי רכב, במיטלטלין וכיו"ב. במהלך השנים, הובאו לפתחו של בית המשפט יותר ויותר סוגיות שנוגעות לחלוקת רכוש שאינו מוחשי, אך ערכו הכלכלי משמעותי ביותר. כך, בשנים האחרונות הכירה הפסיקה ב"נכסי קריירה", דהיינו מוניטין, ניסיון, השכלה, כושר השתכרות וכיו"ב, כנכסים ברי איזון, שיש לאמוד את שוויים הכלכלי ולחלקם בהסדר גירושין.

ההכרה בנכסי קריירה כנכסים שיש לחלקם באופן שוויוני בין בני הזוג עשויה להיראות בלתי הוגנת, שכן לכאורה, מן הראוי שאותו בן זוג שהקדיש במשך שנים ארוכות את מיטב זמנו ומרצו בפיתוח קריירה מצליחה, יהיה זה שימשיך ליהנות מפירותיה. אולם הכרה זו נובעת מההבנה שפעמים רבות, פיתוח הקריירה של אחד מבני הזוג מתאפשר במידה רבה הודות לתרומתו של בן הזוג השני למשוואה. ניקח לדוגמה זוג עם שלושה ילדים, שבו הבעל התחיל את דרכו כשכיר זוטר בחברה, ולאורך השנים התקדם עד שלבסוף מונה למנהל בכיר. האשה, לעומת זאת, החליטה לאחר הנישואין שלא להמשיך את לימודיה הגבוהים, ולהקדיש את זמנה לטיפול בבית ולגידול הילדים – בין היתר על מנת שהבעל יוכל להתפנות לפיתוח הקריירה שלו. במילים אחרות, אלמלא ויתרה האשה על קריירה משלה ודאגה ליציבות הבית והמשפחה, ספק אם הבעל היה יכול להרשות לעצמו לעבוד כל יום במשרד עד שעות מאוחרות ולעמוד בדרישות התובעניות שהוצבו בפניו כמי שנושא בתפקיד בכיר. עם פירוק הנישואין, נוצר הצורך לתגמל את האשה על תרומתה לאורך השנים לקריירה של בעלה ולרווחה הכלכלית שממנה נהנו שני בני הזוג. בדומה לנכסים מוחשיים יותר, גם בחישוב סך נכסי הקריירה בני האיזון, לא ייכללו נכסי קריירה שהיו ברשות בן או בת הזוג טרם נישואיהם, כגון תארים אקדמיים, ניסיון ומומחיות בתחום המקצועי, או כישורים אישיים.

היבט נוסף שמשוקלל במסגרת איזון המשאבים הוא כושר ההשתכרות העתידי. בדוגמה שלעיל, העובדה שהאשה לא השלימה את השכלתה הגבוהה ולא רכשה מקצוע, משמעותה היא שגם בעתיד, כושר ההשתכרות שלה יהיה נמוך מזה של בעלה לשעבר, מאחר שגם אם תמשיך את לימודיה כעת, הרי שכבר איבדה שנים רבות שבהן היתה יכולה לרכוש ניסיון ומומחיות. יתרה מכך, מאחר שהאשה תמשיך לתפקד כמטפלת העיקרית בילדים, היא לא תוכל להקדיש את מירב זמנה לפיתוח הקריירה גם בעתיד, מה שישליך גם על היכולת שלה לעסוק בעבודות מכניסות יותר.

עם זאת, לא בכל מקרה יראה בית המשפט לנכון לשקלל את נכסי הקריירה באיזון המשאבים. ישנם תקדימים בפסיקה לכך שבקשתו של אחד מהצדדים לקבל פיצוי מהצד השני עקב פערי ההשתכרות ביניהם נדחתה, לאחר שבית המשפט לא השתכנע כי ההצלחה המקצועית והכלכלית של בן הזוג הנתבע התאפשרה הודות לוויתורים שעשה בן הזוג התובע.

הבעיה העיקרית בנוגע לנכסי קריירה היא שגם אחרי שמסכימים שמדובר בנכסים לכל דבר, נשאלת השאלה איך ניתן לאמוד את השווי שלהם, להוון אותם ולחלק אותם בצורה הוגנת בין בני הזוג. מהו הערך הכלכלי של מוניטין שנבנה במשך עשרות שנים? וכיצד ניתן להעריך כושר השתכרות עתידי, או לאמוד את ההכנסות העתידיות של עסק כלשהו, בשוק שמשתנה מדי יום ביומו? אלו הן שאלות שמעסיקות גם את בית המשפט, ובמיוחד בהתחשב בכך שהחוק בנושא זה איננו חד משמעי, אלא משאיר מרחב גדול לתמרון. למעשה, מבחינה חוקית, האפשרות לחייב את אחד הצדדים לפצות את הצד השני בגין נכסי קריירה נשענת על התיקון לסעיף 8 לחוק יחסי ממון, שקובע באופן מעורפל שבנסיבות מסוימות, חלק מהנכסים לא יאוזנו בין הצדדים, או שיאוזנו בחלוקה שונה מחצי-חצי, וזאת בהתאם לשיקול הדעת של בית המשפט. ואכן, מהפסיקה עד כה, נראה שכל שופט מפרש אחרת את החוק, ומוצא נוסחאות משלו בניסיון לגשר על הפערים. חלק מהשופטים מורים לבן הזוג המבוסס יותר לשלם לשני סכום חד פעמי בגובה עשרות או מאות אלפי שקלים; אחרים פוסקים על תשלומים קבועים, דמויי מזונות, למשך תקופה מסוימת, או אף למשך כל החיים. על כל פנים, מאחר שחישוב ריאלי של השווי הכלכלי הנוכחי, בתוספת ההכנסות העתידיות המשוערות, של נכס שנכלל באיזון המשאבים, עשוי להוביל לסכומים אסטרונומיים של מיליוני שקלים – שעליהם לא סביר להניח שבית משפט כלשהו יפסוק – הרי שהחישוב שמבוצע בסופו של דבר הוא מעט שרירותי, ומשקף את הניסיון להלך בין הטיפות ולהגיע להסדר כספי שיהיה הוגן עבור שני הצדדים.

לסיכום, איזון משאבים לנכסי קריירה הוא נושא חשוב שיש להידרש אליו בעת חלוקת הרכוש בגירושין, בעיקר לנוכח העובדה שפעמים רבות מדובר בנכסים שערכם הכלכלי גבוה בהרבה מזה של הנכסים ה"מסורתיים", כמו הבית והמכונית. מאחר שמדובר בתחום חדש יחסית, שהפסיקה בו אינה חד משמעית, מומלץ להתייעץ עם עורך דין גירושין מנוסה, ולקבל הכוונה ספציפית לגופו של מקרה.

צריכים עזרה עם איזון משאבים לנכסי קריירה? צרו קשר עם עורך דין גירושין
יעקב בלס – מומחה לתחום גירושין ודיני משפחה ותקבלו שירות מקצועי ויחס אישי וחם.
03-6521605

איזון משאבים ונכסי קריירה
5 (100%) 1 vote

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים