איך מתגרשים?

לאחר תקופה ארוכה שבה הקשר הזוגי שלכם דעך, הגעתם להחלטה הגדולה – להתגרש. עתה עומדת בפניכם תקופה קשה, שבמסגרתה תצטרכו ליישם את ההחלטה הזו, שאינה פשוטה מבחינה רגשית ובוודאי אינה פשוטה כלל מבחינה משפטית. לאור חשיבות הנושא, חיברנו את המאמר שלהלן, לכבודכן/ם המתגרשים והמתגרשות, שבו נסביר לכן/ם כיצד מתגרשים, מה צריך לעשות כדי להתגרש ואילו הליכים יש לקיים במסגרת הליך גירושין. על כל השאלות הללו, נשיב במאמר שלהלן.

הערה לפני שנתחיל – המאמר שלהלן הוא מאמר כללי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך מומלץ לתאם פגישת ייעוץ עם משרדנו.

הליך גירושין – ממעוף הציפור

למעשה, הליך גירושין הוא שם כולל למספר הליכים משפטיים שבדרך כלל בני זוג צריכים לקיים. נדגיש שאת אותם הליכים משפטיים, אפשר גם לקיים בהסכמה. ההליך הראשון הוא הליך הגירושין, שנערך בבית הדין הרבני. במסגרת הליך זה, בני הזוג צריכים – פשוטו כמשמעו – להתגרש. בארץ, גירושין נערכים לפי הדין הדתי–אישי אשר חל על בני הזוג. נרחיב על כך בהמשך, בחלק הבא.

הליך נוסף, הוא חלוקת הרכוש המשותף. במהלך חיי הנישואין, בני זוג צוברים רכוש משותף יחדיו, אך בעת גירושין, עולה השאלה כיצד יחלקו בני הזוג את הרכוש המשותף שצברו. גם בסוגיית הרכוש המשותף והדין החל על יחסי ממון בין בני זוג, ניגע בהמשך המאמר. כמו כן, במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, הרי שעליהם לקיים עוד שני הליכים. האחד הוא הסדרת סוגיית מזונות הילדים. הכלל כי האב חייב במזונות ילדיו מכוח הדין הדתי–אישי שחל עליו, כאשר החובה לשאת במזונות היא חובה מוחלטת. גם על החובה לשאת במזונות, נסביר בהמשך.

הליך אחרון ונוסף שבני זוג צריכים לקיים, שהוא ההליך הרגשי והמורכב ביותר במסגרת הליך הגירושין, הוא הליך המשמורת. כאשר בני זוג חיים יחדיו, שניהם משמשים בתור משמורנים על ילדיהם המשותפים. בעת גירושין, עולה השאלה מי ישמש בתור משמורן בלעדי, או לחלופין האם בני הזוג יקיימו משמורת משותפת.

ערכאות השיפוט בתחום הגירושין

בתחום דיני המשפחה בכלל ובתחום הגירושין בפרט, ישנן שתי ערכאות שיפוט עיקריות שכדאי להכיר, משום שאם אתם\ן רוצים\ות להתגרש, כנראה שתבקרו לפחות באחת מהן. הערכאה האחת היא בית הדין הרבני. לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בתביעות גירושין וזאת בהתאם לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953. סעיף 3 לחוק זה, קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים במדינת ישראל, ייערכו לפי דין תורה. אך לא רק בענייני גירושין מוסמך בית הדין הרבני לעסוק, אלא גם בתביעות למזונות ילדים ומזונות אישה.

בנוסף, לבית הדין הרבני יש לעיתים סמכות לעסוק בתביעות בענייני משמורת ילדים ובענייני רכוש. אך סמכותו זו יכולה להתממש בשני מקרים. המקרה הראשון, הוא כאשר ישנה הסכמה בין בני הזוג. המקרה השני, הוא כאשר צד להליך הגירושין מקדים להגיש תביעת גירושין, אשר כורכת עמה את ענייני המשמורת והרכוש.

הערכאה השנייה בתחום דיני המשפחה, היא בית המשפט לענייני משפחה. זהו בית משפט בדרגה של בית משפט שלום. בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, לעסוק בכל עניין משפטי בין בני משפחה (כלומר – אחים, הורים וילדים, סבים וסבתות וזוגות נשואים, לרבות ידועים בציבור). לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק גם בתביעות למזונות, בתביעות רכוש ומשמורת וכן בנושאים נוספים שאינם נוגעים להליכי גירושין, כדוגמת – ענייני ירושות וצוואות, אימוץ, פונדקאות ועוד. לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לעסוק בנושא אחד – והוא תביעות גירושין ונישואין, שכן סמכות זו מוקנית באופן בלעדי לבית הדין הרבני.

…אז איך מתגרשים? קודם כל פונים לעורך דין גירושין

החלטתם להתגרש. לקח לכם זמן להגיע להחלטה הקשה הזו. עתה אתם עתידים לעבור תקופה לא קלה, הן מבחינה רגשית, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה משפטית. לכן, אנו סבורים כי השלב הראשון בגירושין, הוא קודם כל לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך דין משפחה מוסמך ובעל ניסיון אשר יילווה אתכם בתהליך המורכב הזה. אל תתפשרו על הטוב ביותר ובחרו עורך דין בעל ניסיון, שעמו אתם מרגישים בנוח.

להגיש תביעת גירושין

אם אתם רוצים להתגרש, יש לפתוח תיק גירושין בבית הדין הרבני. השאלה האם כדאי להגיש תביעת גירושין הכורכת את ענייני משמורת הילדים וחלוקת הרכוש, היא שאלה שיש לבחון בכל פעם על פי נסיבות העניין. אנו נתייחס לכל ההליכים בנפרד, אך נעיר שכדאי להכריע בשאלה זו, בהתייעצות עם עורך דין גירושין, אשר יבחן את הנסיבות הספציפיות בעניינכם.

למעשה, פתיחה של תיק גירושין פותחת את הליך הגירושין מבחינה משפטית. תביעת גירושין בבית הדין הרבני, היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. קודם כל, יש לשאת באגרה ששוויה נכון לכתיבת שורות אלו, עומד על 383 ₪ (במידה והגירושין נערכים בהסכמת בני הזוג, אזי האגרה עומדת על 250 ₪). כתב תביעה לגירושין, הוא כתב תביעה לכל דבר ועניין. עליו לכלול את העובדות הרלוונטיות המקימות את עילת הגירושין לתובע. בנוסף, עליו לכלול צילום תעודות זהות של הצדדים להליך ותעודת נישואין של בני הזוג. לאחר מכן, יש להמציא את כתב התביעה לגירושין, לצד השני. הצד השני, רשאי להתגונן ולהתנגד לגירושין.

חשוב להדגיש שבמסגרת תביעת גירושין, מי שמבקש להתגרש צריך להוכיח לבית הדין כי יש לו עילת גירושין. עילות הגירושין מוגדרות בהלכה היהודית וביניהן – עילת בגידה, עילת מעשה כיעור, עילה של מום או פגם גופני ועוד.

לאחר הגשת כתבי הטענות, יזומנו בני הזוג לדיון בפני בית הדין הרבני. במסגרת הדיון יבחן בית הדין האם יש הסכמה לפישור בין בני הזוג, או לחלופין האם ישנה הסכמה לגירושין. במידה והתשובה שלילית, בני הזוג יצטרכו להוכיח את טענתם בפני בית הדין. בין היתר – הם יהיו רשאים להעיד ולהציג ראיות מטעמם. עם סיום שמיעת תיק הגירושין, במידה והוכחה עילת גירושין, אזי בית הדין יורה על סידור גט.

נעיר, כי תביעת גירושין לא מחייבת להתנהל כתביעה משפטית כמשמעותה. דהיינו, אם בין בני הזוג קיימת הסכמה על הגירושין, אזי עליהם להגיש לבית הדין הרבני תביעה הנקראת "תביעה לאישור הסכם גירושין". במקרה כזה, היות וישנה הסכמה בין בני הזוג ולא מחלוקת, גם ההליך יהיה קצר בהרבה.

תביעת מזונות

הליך נוסף שנוגע בהליך הגירושין, הוא תביעת (או במילים אחרות – "הליך") מזונות הילדים. על פי הדין הדתי–אישי, האב חייב במזונות ילדיו, כאשר המזונות הם מוחלטים במידה והם מדין חובה. כלומר – מזונות מדין חובה הם המזונות הבסיסיים הנדרשים לגידול השוטף של הילדים. במקביל, אב גם חייב במזונות ילדיו מדין צדקה, שכוללים את הצרכים הלא בסיסיים לגידול הילד.

בכל הנוגע למזונות, חובת האב לשאת במזונות ילדיו, מתחילה ברגע שבו בני הזוג כבר לא מתגוררים יחדיו תחת אותה קורת גג. כבר בשלב הזה, האם או הילדים באמצעות בגיר, יכולים להגיש תביעה למזונות זמניים. בשלב מאוחר יותר, יכריע בית המשפט בסוגיית המזונות הסופיים.

תביעה למשמורת ילדים

בדומה לתביעה למזונות זמניים, כבר ברגע שבו בני הזוג פרודים, ניתן להגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה למשמורת זמנית. בשלב מאוחר יותר, תוכרע המשמורת הסופית, בהתאם לטובת הילד. נעיר כי ענייני משמורת, נוגעים בזכות שמוקנית לאחד ההורים, לשמש בתור ההורה האחראי באופן שוטף לגידול ילדיו. זו, למעשה, משמורת בלעדית. כאשר בית המשפט מטיל את המשמורת הבלעדית על הורה אחד, אזי ההורה השני ייהנה "מהסדרי ראיה". כלומר, זמנים קבועים שבהם ההורה הלא משמורן, ישהה עם ילדיו וידאג לצרכיהם.

עם זאת, כיום ישנה אפשרות נוספת, שנקראת "משמורת משותפת", כלומר, משמורת משותפת בין בני הזוג, שבמסגרתה בני הזוג מתחלקים בזכות לגדל את ילדיהם באופן שווה. בשולי הדברים נעיר, כי הכרעת בית המשפט לעניין משמורת הילדים, נגזרת מעיקרון אחד והוא עיקרון טובת הילד.

חלוקת רכוש בין בני זוג

ענייני חלוקת רכוש בין בני זוג מוסדרים מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג–1973. חוק זה קובע כי בעת גירושין (או הפקעת נישואין), כל הרכוש המשותף של בני הזוג יחולק ביניהם באופן שווה (רכוש משותף מוגדר בתור כל סוג של רכוש, למעט – קצבת זקנה, אלמנות, רכוש שהתקבל במתנה אצל אחד מבני הזוג ועוד). עם זאת, במידה ובני הזוג ערכו ביניהם הסכם ממון, הרי שאז הוראת ההסכם היא זו שתחייב אותם ובלבד שהסכם הממון אושר על ידי ערכאה שיפוטית בהתאם להוראות הדין.

לסיכום

במאמר זה, סקרנו את כל ההליכים הנדרשים במסגרת הליך גירושין. נעיר כי כל ההליכים יכולים להיערך בהסכמה, מבלי להידרש להליכים משפטיים מורכבים. כאמור, בעת גירושין, בני זוג צריכים – להתגרש, להסדיר את סוגיית משמורת הילדים, את חלוקת הרכוש וכן את גובה המזונות. כל אלו הם הליכים מורכבים מאוד ולכן כדאי להיעזר בעורך דין דיני משפחה בעל ניסיון.

איך מתגרשים?
דרגו