אפוטרופסות

מבחינה משפטית, כל אדם אדון לעצמו, מבחינת החובות והזכויות המשפטיות שלו. כל אדם כשיר לעמוד לדין, כל אדם כשיר לערוך הסכמים וכל אדם כשיר ליטול על עצמו התחייבויות כספיות. עד כאן ברירת המחדל. אך לכלל הכשירות יש חריגים רבים. במאמר שלהלן נדון במוסד ייחודי הנקרא "מוסד האפוטרופסות", אשר רלוונטי במקרים שבהם חלים אחד החריגים האמורים, לגבי כשירותו של אדם. כלומר: במקרים שבהם אדם אינו כשיר לבצע פעולות משפטיות, או לקבל החלטות בעניינו, או שהוא מנוע מלקבל החלטות בנושאים ספציפיים.

תחום האפוטרופסות הוא תחום עשיר ורחב ולכן גם המאמר שלהלן יהיה מקיף ויתייחס למספר רב של עניינים הנוגעים באפוטרופסות, החל מהשאלה מה זה אפוטרופוס, הדין החל על מינוי אפוטרופוס לדין וכן מהו ההבדל בין אפוטרופסות לרכוש לבין אפוטרופוס לגוף. כמו כן נעסוק בשאלה איך ממנים אפוטרופוס ועוד. כל זאת, לידיעתכם ולנוחיותכם, כדלקמן:

 

מהי כשירות משפטית:

כפי שציינו בתחילת המאמר, ברירת המחדל היא כי בני אדם כשירים לבצע כל פעולה משפטית וזהו הכלל המשפטי. כלל זה מוגדר בחוק הנקרא חוק הכשירות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשירות"). חוק הכשירות קובע בסעיף 1, כי "כל אדם כשיר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו". יתרה מכך, סעיף 2 לחוק הכשירות קובע כי כל אדם רשאי לבצע פעולות משפטיות, למעט במקרים שבהם זכותו של אותו אדם נשללה בפסק דין, בין אם באופן מלא ובין אם באופן חלקי.

באשר לקטינים, חוק הכשירות קובע כי אדם שגילו קטן מגיל 18 – הוא קטין. מי שמלאו לו 18, נחשב בתור בגיר אשר כשיר לכל החובות והזכויות המשפטיות. גם כשירותם של קטינים מוגבלת יחסית לבגירים, כמו במקרים אחרים שבהם נדון בהמשך. למשל, סעיף 4 לחוק הכשירות קובע כי פעולה משפטית של קטין מצריכה הסכמה של "נציג", כלומר: אפוטרופוס (כאשר מדובר בקטינים, הכלל הוא כי ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים שלהם). חוק הכשירות קובע כי פעולה משפטית של קטין יכולה להתבטל במידה והיא טרם בוצעה, כאשר הביטול ייעשה ע"י נציגו של הקטין.

פעולה משפטית של קטין, כגון: רכישה בכרטיס אשראי או שכירות – אין לה תוקף, אלא אם ניתנה הסכמה של נציג מטעם הקטין. זאת ועוד: פעולה משפטית של קטין מחייבת אישור בית משפט. לדוגמא, קטין שמבקש להמיר את דתו, יכול לעשות זאת רק בהתאם להחלטת בית המשפט המתירה לו לעשות כן (כך קובע סעיף 7 לחוק הכשירות). זאת ועוד: גם הוריו של קטין אינם רשאים לבצע פעולות בשמו. סעיף 20 לחוק הכשירות קובע כי העברה ושיעבוד של משק חקלאי או דירה או כל נכס, או פעולה שמצריכה רישום, נטילת ערבות ופעולות משפטיות שנעשות בין הקטין להוריו, מצריכות אישור מבית המשפט.

מקרה נוסף שנוגע ישירות למונח "כשירות משפטית", הוא "פסול דין". כאמור, ברירת המחדל היא כי כל אדם כשיר לזכויות וחובות משפטיות, אלא אם הוגבלה זכותו. סעיף 8 קובע כי אדם שמחמת מחלת נפש או ליקוי שכלי, אינו מסוגל לדאוג לצרכיו, יכול בית המשפט, לבקשת קרוב של אותו אדם או לבקשת המדינה, להכריז על אותו אדם בתור פסול דין. אדם שהוא פסול דין אינו רשאי לבצע פעולות משפטיות ולכן יחולו עליו ההוראות החלות על פעולות של קטינים, כפי שהצגנו לעיל.

סיכום ביניים: כשירות משפטית היא הזכות לבצע פעולות משפטיות ולהיות כשיר לעשות פעולות אלו. ברירת המחדל החוקית היא שכל אדם כשיר לבצע פעולות ולקיים חובות משפטיות, למעט בהתקיים חריגים.

 

מה זה אפוטרופוס?

אפוטרופוס הוא אדם שמתמנה לנהל את ענייניו של אדם אחר אשר אינו מסוגל לדאוג לצרכיו היומיומיים או לפעולותיו. בשל רגישות הנושא והרגישות הנדרשת מאפוטרופוס שמתמנה לשמש כאמון על אדם אחר, אזי על אפוטרופוס מוטל מגוון רחב של חובות, כמו חובת תום הלב והייצוג ההולם את האינטרסים של החסוי. חשוב להדגיש כי אדם שמתמנה לו אפוטרופוס, מוגדר מבחינה משפטית בתור "חסוי". מעתה, נעשה שימוש במונח זה, בהמשך המאמר.

חשוב להדגיש ולחדד: האפוטרופוס הוא הסמכות והוא גם האדם שבו החסוי תלוי ולכן תפקידו של האפוטרופוס הוא תפקיד מהותי ומשמעותי ביותר. לאפוטרופוס יש אחריות לנזקים שייגרמו לחסוי וכן מוטלת עליו החובה למסור דיווחים (בין אם לבית המשפט ובין אם לתאגיד שמשמש בתור ממונה על אפוטרופסים). כפי שגם נסביר בהמשך, בית המשפט לא יורה בקלות על מינוי אפוטרופוס.

אפוטרופוס ימונה במקרים שבהם אדם הוכרז כפסול דין, או כאשר מדובר בקטין. עוד ניתן למנות אפוטרופוס במקרים שבהם אדם בגיר לא כשיר לטפל בעצמו, בין אם מחמת מצבו הרפואי וכן כאשר מדובר באנשים מבוגרים מאוד, שכבר אינם מסוגלים לטפל בעניינם לבדם. מקרה נוסף שבו ניתן למנות אפוטרופוס, הוא במקרה שבו אדם מאושפז בבית חולים ועקב מצבו הרפואי הזמני, אינו יכול לקבל החלטות (למשל, במקרה שבו יש לבצע פעולה רפואית חשובה, שמצריכה הסכמה של המטופל או האפוטרופוס).

נעיר כי מינוי של אפוטרופוס יכול להיות נקודתי. למשל, כאשר מדובר באדם שמאושפז בבית החולים, אזי ניתן למנות אפוטרופוס זמני, אשר ישמש בתור אפוטרופוס רפואי, כלומר: אפוטרופוס אשר יכול לקבל החלטות רפואיות בלבד בעניינו של החסוי. זאת ועוד, מינוי אפוטרופוס יכול גם להיות ממוקד בענייני רכוש. למשל, אדם קשיש אשר אוגר רכוש רב בביתו (מה שמכונה "אגרן סדרתי"), יתכן שימונה לו אפוטרופוס לרכוש (הדוגמא מבוססת על מקרה שטופל ע"י מחברי המאמר). במקרה כזה, האפוטרופוס יהיה אחראי על הפן הכספי בכל הנוגע לחסוי ולא מעבר לכך.

ישנם גם מקרים מצערים, שבהם יהיה צורך למנות אפוטרופוס לגוף ולרכוש וזאת במקרים שבהם מדובר בחסוי שלא יכול לדאוג לעצמו, הן בפן הפיזי והן בפן הכספי (למשל: אדם משותק לחלוטין שאין לו גם אפשרות לתקשר עם הסביבה, או אדם מונשם ועוד מקרים מצערים). דוגמא אחרת היא מקרה של אפוטרופוס לקשיש, אשר חולה באלצהיימר, כלומר: מחלה שמונעת מהאדם הקשיש להבין היטב את הנעשה בסביבתו. כך, מינוי אפוטרופוס לחולה אלצהיימר הוא עניין שכיח.

סיכום ביניים: אפוטרופוס הוא אדם אשר מתמנה בהחלטה של גורם שיפוטי, לקבל אחריות לתקופה זמנית, למעשיו ופעולותיו של חסוי, בין אם בשל מצב רפואי ובין אם בשל היותו של החסוי לא כשיר מבחינה משפטית לבצע פעולות משפטיות. אפוטרופוס יכול להתמנות רק לגוף, או רק לרכוש, או גם וגם. בקשה למינוי אפוטרופוס יכולה להיות מוגשת ע"י קרוב של החסוי, או ע"י המדינה, במקרים מסוימים. למשל, לא אחת מוגשות בקשות לשמש בתור אפוטרופסות על הורה, בשל מחלה או מצב נפשי או רגשי שמונע מההורה לתפקד כשורה ולקיים פעולות משפטיות.

 

אפוטרופסות של הורים וילדים:

נסביר בקצרה את סוגיית הכשירות המשפטית והאפוטרופסות בין הורים לילדים. הכלל קובע כי ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם. כך קובע סעיף 14 לחוק הכשירות. בין היתר, תפקיד ההורים כלפי ילדיהם הוא לדאוג לצרכיהם, לבריאותם, לחינוכם ועוד. גם על הילדים מוטלת חובה לציית להוריהם ולכבדם וכך קובע סעיף 16 לחוק הכשירות. למרות שההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, ישנן מספר פעולות שמצריכות את אישור בית המשפט, כפי שפירטנו לעיל.

 

מתי ממנים אפוטרופוס?

לצורך מינוי אפוטרופוס, יש להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה. בהמשך נסביר בהרחבה את הפרוצדורה לגבי אופן המינוי, אך עתה נתמקד בסוגיה המהותית והיא מתי ימנה בית המשפט אפוטרופוס. סעיף 33 לחוק הכשירות מונה רשימת עילות למינוי אפוטרופוס. לפני שנסביר בהרחבה את אותן עילות, נעיר כי הכלל קובע שמינוי אפוטרופוס ייעשה במשורה, שכן בסופו של דבר מדובר בפגיעה בזכות הבסיסית של כל אדם ואדם "להיות אדון לעצמו". כך כתבה המלומדת איריס מרקוס, בספרה "כשירות משפטית ואפוטרופסות", בפרק 33 (אפריל 2016 – אוצר המשפט), כדלקמן: "לא בנקל תיעשה פגיעה זו מתוך ההכרה של שיטתנו בכבוד האדם, בחירויותיו. לפיכך, המצבים בהם תוגבל כשירותו של אדם לפעולות משפטיות הינם כאלה בהם כושר שיפוטו של אדם נפגם כדי כך שהחברה רואה צורך להגן עליו מפני עצמו – מפני מעשיו ומפני מחדליו שמקורם בשיפוט מציאות לקוי – ומפני הזולת, העשוי לנצל לרעה את רפיסות דעתו ואת כושר שיפוטו הלקוי".

כאמור, סעיף 33 לחוק הכשירות מגדיר מתי ימונה אפוטרופוס. אפוטרופוס ימונה במקרה שבו חלילה שני הוריו של קטין נפטרו, שכן אז יש למצוא לקטין משפחה חדשה או אדם אחר (לרבות קרוב משפחתו) אשר ידאג לגידולו של הקטין.

כמו כן, אפוטרופוס ימונה ע"י בית המשפט במקרה שבו אדם הוכרז בתור פסול דין, דהיינו: בנסיבות שבהן אדם אינו יכול לדאוג לצרכיו בשל מצבו הנפשי או מצבו השכלי. עילה נוספת שבגינה רשאי בית המשפט לענייני משפחה למנות אפוטרופוס, היא במקרה שבו אדם אינו יכול לדאוג לעניינו בנקודת זמן מסוימת או אף לצמיתות. עם זאת, נדגיש כי העילה הזו מתייחסת או למקרים שבהם אדם אינו יכול לדאוג לכל ענייניו או לחלקם (לדוגמא: כפי שתיארנו לעיל, אפשר למנות אפוטרופוס רק לנושא הרכוש או רק אפוטרופוס גוף).

לבית המשפט יש סמכות למנות אפוטרופוס לאדם שאין אפשרות לזהותו או לעובר, כלומר: מי שטרם נולד (למשל: במקרים שבהם מתבקש לבצע הפלה בשלב מאוחר, יתכן שימונה אפוטרופוס לעובר, כדי להציג את השיקולים הרלוונטיים מדוע אין לבצע הפלה).

בקשה למינוי אפוטרופוס יכולה להיות מוגשת ע"י הוריו של החסוי המבוקש, ע"י בן או בת זוגו, או ע"י קרוב אחר שלו וכן ע"י המדינה עצמה. כמו כן, חוק הכשירות קובע כי על בית המשפט למנות כאפוטרופוס את מי שנראה שיבצע את תפקידו בצורה הטובה ביותר. כך קובע סעיף 35 לחוק הכשירות. כמו כן, העדיפות בבחירת אפוטרופוס היא לרוב קרוב משפחה.

שאלה מהותית שנשאלת, היא: אילו שיקולים בית המשפט רשאי לשקול, במסגרת ההכרעה האם למנות לחסוי אפוטרופוס. על כך משיב סעיף 33א לחוק הכשירות. הכלל קובע כי בית המשפט לא יורה על מינוי אפוטרופוס, אלא במקרים שבהם התמלאו התנאים הבאים:

(1) במידה ואי מינוי של אפוטרופוס, עשוי לפגוע באינטרסים או בצרכיו של החסוי אשר לגביו מתבקש מינוי של אפוטרופוס.

(2) במידה ולא הופקד אצל האפוטרופוס הכללי ייפוי כוח מתמשך לאדם שלישי, שהחסוי העניק לו את הזכות לדאוג לצרכיו. כלומר: ייפוי כוח מתמשך הוא מעין הצהרה של אדם, לפיה במקרה שבו הוא לא יוכל לדאוג לצרכיו, הוא מעניק לאדם אחר את הזכות לסייע לו ולשמש אפוטרופוס לטובתו (מדובר באפשרות שהתווספה לחוק הכשירות לפני מספר חודשים). מכאן, במידה ולא ניתן כאמור ייפוי כוח, אזי בית המשפט יוכל למנות אפוטרופוס.

(3) תנאי נוסף וחשוב מאוד, הוא כי על בית המשפט לבחון האם ניתן להשיג את המטרה שלשמה מתבקש מינוי של אפוטרופוס, בדרך אחרת, מתונה ומידתית יותר, אשר גם בהתקיימה אפשר יהיה לשמור על האינטרסים של החסוי.

נדגיש כי במקרה שבו בית המשפט ממנה אפוטרופוס לבגיר, בנסיבות שבהן האחרון אינו יכול לדאוג לצרכיו לתקופה מסוימת (לא במקרים של פסול דין או קטין), אזי קובע חוק הכשירות שבית המשפט צריך לפרט בדיוק לאיזה עניין הוא ממנה אפוטרופוס (למשל: לענייני הרכוש של החסוי). כמו כן, על בית המשפט לשקול בדיוק מה הצרכים שלשמם הוא ממנה אפוטרופוס וגם להורות על פרק הזמן שבו יתמנה האפוטרופוס, בהתחשב בנסיבות העניין. כמו כן בית המשפט רשאי להורות על מתן תנאים והוראות לאפוטרופוס.

למרות התנאים המוזכרים, חוק הכשירות קובע כי בית המשפט לא ייתן צו למינוי אפוטרופוס לטובת חסוי, במקרים שבהם החסוי אומנם אינו יכול לדאוג לעניינו, אך הוא מסוגל "לקבל החלטות". כלומר: אם אדם כשיר ובריא שכלית, אך פיזית אינו יכול לבצע פעולות, אזי לא ימונה לו אפוטרופוס, משום שאותו אדם רשאי לדאוג לעניינו והוא מודע לעניינו. אך יודגש כי גם אם במקרים כאלו בית המשפט ימצא לנכון למנות אפוטרופוס, אזי מוטלת על בית המשפט החובה לתת הוראות בנוגע לסמכותו של האפוטרופוס וכן להגביל את סמכותו של האפוטרופוס, בכל הנוגע לקבלת החלטות לטובת החסוי.

 

מי רשאי לשמש בתור אפוטרופוס?

סעיף 34 לחוק הכשירות קובע כי אפוטרופוס יכול להיות אדם, כלומר: יחיד וכן תאגיד, או האפוטרופוס הכללי. לדוגמא, כאשר מתבקש מינוי אפוטרופוס לקשיש, אזי בית המשפט יכול למנות את ילדו של הקשיש לשמש בתור אפוטרופוס. מנגד, ישנם גופים שפועלים תחת האפוטרופוס הכללי (גוף רשמי מטעם מדינת ישראל), אשר משמשים בתור אפוטרופוסים במקרים שבהם לא ניתן למצוא קרוב משפחה או אדם אחר שיכול לשמש בתור אפוטרופוס. אותם גופים הם "תאגידים", כלשון חוק הכשירות. במקרים כאלו קובע חוק הכשירות, שבית המשפט יכול להטיל את מלאכת האפוטרופסות על אדם מסוים באותו תאגיד.

נקודה נוספת שנבקש להתייחס אליה, נוגעת לסיום תקופת האפוטרופסות. הכלל קובע כי אפוטרופסות על פסול דין מסתיימת אוטומטית ברגע שבו פסול הדין חדל מלשמש כפסול דין. כלומר: אם בית המשפט קבע כי הוא כשיר מעתה לביצוע פעולות משפטיות. באשר למקרים אחרים שבהם מתמנה אפוטרופוס, אזי המינוי מסתיים במסגרת פרק הזמן שבית המשפט קוצב בהתאם לצורך. למשל, מינוי אפוטרופוס לרכוש יהיה קצוב בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט והוא עשוי להתארך בהתאם לצורך, בהתאם להחלטת בית המשפט. כך גם לגבי מינוי אפוטרופוס לגוף ועוד.

בנוסף נעיר כי אפוטרופוס רשאי להתפטר, אך התפטרות זו תיכנס לתוקפה רק אם בית המשפט אישר אותה. כמו כן, לבית המשפט יש סמכות לפטר אפוטרופוס במקרים שבהם הוא מוצא כי תפקודו אינו ראוי או לקוי.

 

איך מגישים בקשה למינוי אפוטרופוס?

בקשה למינוי אפוטרופוס טפסים יש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה. במסגרת הבקשה יש לשלם אגרה בגובה של 550 ₪ ולצרף לטופס בקשה למינוי אפוטרופוס (הכולל את הסיבות והעילות שלאורן יש למנות אפוטרופוס), תצהיר החתום ע"י עורך דין (אפשר להיעזר בעורך דין משפחה לשם כך ואפשר גם לשלם סכום של 50 ₪ בבית המשפט לצורך אימות התצהיר).

כאמור, טופס אפוטרופוס צריך לכלול את הסיבות שלאורן מבוקש המינוי וכן לציין מי הוא ומה קרבתו של מבקש המינוי (האם הוא הורה או קרוב משפחה אחר). במידה ומדובר בבקשה למינוי אפוטרופוס לאדם בגיר אשר לא יכול לטפל בעניינו, אזי יש לצרף חוות דעת רפואית או פסיכיאטרית, המסבירה את מצבו הרפואי ומבססת את טעמי הבקשה.

במידה ומדובר בבקשה למינוי אפוטרופוס, המוגשת ע"י קרוב משפחה של החסוי המבוקש, אזי יש לצרף לטופס אפוטרופוס, כתב הסכמה, שלאורו מבקש הבקשה מסכים להתמנות כאפוטרופוס. העתק של טופס בקשה למינוי אפוטרופוס לגוף ולרכוש או בכל מקרה אחר, יש להעביר ליועץ המשפטי לממשלה, אשר מביע את עמדתו בפני בית המשפט.

הליך מינוי אפוטרופוס הוא כדלקמן: מוגשת בקשה לבית המשפט, כאשר בדרך כלל ייקבע דיון בהתאם לדחיפות. בית המשפט יעיין בבקשה ולעיתים יבקש את עמדת הצד השני (כלומר: המדינה). בדרך כלל תינתן החלטה בבקשת המינוי, בהקדם, אך לעיתים יכול בית המשפט לתת הוראות נוספות (למשל: לזמן עדים שיכולים לשפוך אור על המקרה). במסגרת מתן ההחלטה, מוטלת על בית המשפט החובה לשקול מגוון שיקולים.

 

מהו "תומך החלטות"?

תומך החלטות הוא אדם שמתמנה ע"י בית המשפט, כדי לסייע לאדם לקבל החלטות הנוגעות לחייו. מוסד זה של "תומך החלטות" הוא מוסד חדש ותכליתו להוות תחליף אלטרנטיבי ומתון יותר למוסד האפוטרופסות וזאת במקרים שבהם אפשר לכאורה להימנע ממינוי אפוטרופוס. למשל במקרים שבהם אדם סובל מלקות שכלית או קוגניטיבית שלא בהכרח מחייבת מינוי אפוטרופוס, בית המשפט יכול להורות על מינוי תומך החלטות במקום האפוטרופוס. תפקידו של תומך ההחלטות – לסייע לחסוי לקבל החלטות ולסייע לו בעניינים בסיסיים, לרבות בניהול ענייניו הכספיים והיומיומיים.

במסגרת מינוי תומך החלטות, אנו לא פוגעים בחסוי ובזכותו לנהל את חייו כרצונו. עם זאת, אנו מסייעים למי שזקוק לעזרה מסוימת, אך באופן מידתי, מפוקח ומתון. נמחיש זאת בדוגמא: לאחרונה קבע בית המשפט לענייני משפחה בעניינה של חולת אלצהיימר. אותה פרשה עסקה באישה שאומנם סבלה ממחלה, אך נמצא כי היא מסוגלת לדאוג לעיקר ענייניה לרבות ענייניה הכספיים. בית המשפט, בפסק דין מכונן במסגרת א"פ (חי') 43640-01-15‏ א.ב נ' היועץ המשפטי לממשלה, קבע כי לחסויה המבוקשת ימונה תומך החלטות ולא אפוטרופוס.

 

לסיכום:

דיני האפוטרופסות הם בבחינת דיני נפשות. מדובר בתחום רגיש ומורכב, שמחייב הבנה, רגישות וניסיון. מינוי של אפוטרופוס – יש בו כדי לפגוע בזכויות בסיסיות של אדם. עם זאת, אנו כחברה חייבים לסייע לאנשים שאינם יכולים לסייע לעצמם. לכן, חוק הכשירות קובע הגבלות רבות בכל הנוגע למינוי אפוטרופוס. לסיום המאמר נעיר, כי רצוי להיוועץ בעורך דין במקרים שבהם עולה השאלה האם יש מקום למנות אפוטרופוס או לאו.

אפוטרופסות
דרגו