בית דין רבני

בית הדין הרבני הוא חלק ממערכת המשפט בישראל והוא הערכאה הדתית הנסמכת על החוק העברי הקדום. הסמכות לדון בענייני נישואין וגירושין במדינת ישראל, כלומר, ביצירה או בפירוק קשר הנישואין עצמו, נתונה באופן בלעדי לבתי הדין הרבניים (לפי סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953). אם שניכם יהודים, מחובתכם לעבור בבית הדין הרבני לשם השלמת תהליך הגירושין. יתרה מזאת, גם אם התחתנתם בנישואים אזרחיים במקום אחר בעולם, הגירושין שלכם לא יוכרו במדינת ישראל , אלא אם "יקבלו את ברכתו" של בית הדין הרבני.

בית הדין הרבני

 

מהי עילה לגירושין על פי בית הדין הרבני?

בית הדין הרבני אינו מכיר ברעיונות המודרניים של "אנחנו לא מסתדרים" או "התפתחנו לכיוונים שונים", כסיבות מוצדקות לגירושין. על מנת להתגרש יש צורך בעילה תקפה על פי המשפט העברי ויש גם הכרח להוכיח אותה ללא עוררין. עילות לגירושין לפי בית הדין הרבני עשויות להיות: בגידה, אי קיום יחסי אישות, אלימות פיזית מצד אחד מבני הזוג, עקרות ועוד, כאשר קיימים הבדלים בין העילות התקפות כלפי הגבר, לבין העילות התקפות כלפי אישה.

 

האם נדרש ליווי של עורך דין בתביעה בבית דין רבני?

התשובה היא כן! כאמור, בית הדין הרבני ידקדק היטב בפרטי המקרה שלכם, על מנת להכריע שאכן קיימת כאן עילה תקפה לגירושין שתחייב את הבעל לתת גט לאשתו. הגשת תביעה בבית דין רבני חייבת להסתמך על ראיות חותכות שיאמתו את הטענות שבגינן נדרש הגט, ולכן יש להגיע לדיונים כשאתם מצוידים בראיות הללו ובטיעונים שאינם משתמעים לשתי פנים. בעת הדיון, דייני בית הדין נוטים להפנות לגבר או לאישה את שאלותיהם, ומניסיון, גברים ונשים העומדים בפני בית הדין לרוב נוטים להתבלבל בעת מתן עדויותיהם עד כדי הצגת סתירות בטיעוניהם. כאשר בית הדין מזהה ספק ולו קל שבקלים בתקפות העילה לגירושין, הדבר עשוי לגרור לדיונים מתמשכים ולעיכובים לא רצויים. מוטב, אם כן, שתפנו לעורך דין טוב לענייני גירושין שיוכל לעזור לכם לאסוף את הראיות הנחוצות ולהציג את טיעוניכם באופן ענייני, בוטח ומשכנע.

 

אם חובה עלינו להתגרש ברבנות, מה תפקידו של בית הדין לענייני משפחה?

החוק בישראל מקנה את הסמכות לדיון בתיקי גירושין לשני גופים: בית הדין הרבני, הוא הערכאה הדתית הנסמכת על החוק העברי, ובית הדין לענייני משפחה, הוא הערכאה האזרחית. כאמור, רק בית הדין הרבני יכול לתת אישור סופי לגירושין, אך בעניינים האחרים, הכרוכים לתביעת הגירושין, כגון משמורת הילדים, מזונות, חלוקת רכוש, מזונות אישה, קיימת הסמכות לדון בעניינים אלה גם לבית הדין לענייני משפחה ולא רק לבית הדין הרבני. נשאלת השאלה אם כן, היכן ידונו העניינים הנוספים הכרוכים לתביעת הגירושין? התשובה פשוטה: ענייני הכריכה יידונו בבית הדין אליו הוגשה תביעה מוקדם יותר, על פי הזמן הכרונולוגי. לדוגמא, אם הבעל הגיש תביעה בבית הדין הרבני ביום מסוים, בשעה 10:00 ואילו האישה הגישה תביעה בבתי הדין לענייני משפחה, באותו יום, בשעה 10:10, החוק קובע כי הסמכות תהיה בידי בית הדין הרבני. עניין זה נקרא "מרוץ הסמכויות", שכן מדבור ב"מי יגיע ראשון". אם לא הוגשה תביעה קודמת לבית הדין לענייני משפחה, ענייני הכריכה יידונו אף הם בבית הדין הרבני.

בהצלחה!

רוצים לשמוע עוד על הנושא? זקוקים לעזרתו של עו"ד משפחה?
התקשרו עוד היום:
052-2927602
עורך דין משפחה יעקב בלס

בית דין רבני
דרגו