האזינו לתכנית הרדיו של עו"ד יעקב בלס ברדיו תל אביב: המדריך למתגרש

איך מונעים מבוכה בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה? עורך הדין יעקב בלס מסביר את משמעות השקיפות מול עורך הדין המייצג

בית הדין הרבני מוכר לציבור הרחב מסיבה אחת פשוטה: משום שהוא מוסמך ואמון על שפיטה בכל הנוגע לענייני נישואין וגירושין במדינת ישראל. אך בית דין רבני, הוא גם בית דין דתי, שעוסק בנושאים רבים, שלבטח מעסיקים לא מעט אזרחים. אי לכך, מצאנו לנכון לחבר את המאמר המקיף שלהלן, שבו נעסוק בשאלות מהו בית הדין הרבני, מהן סמכויותיו של בית הדין הרבני, מה ההבדל בין בית דין רבני לבית המשפט לענייני משפחה ועוד. כל זאת – לנוחיותכן/ם וידיעתכן/ם הגולשים והגולשות, כדלקמן:

המבנה של בית הדין הרבני

בית הדין רבני הוא בית דין דתי, אשר סמכותו מנויה במספר חוקים, כמו לדוגמא – חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי הדין הרבניים"), חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה – 1995, תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל – התשנ"ג ועוד. עיקר עיסוקו של בית דין רבני, הוא בתביעות בענייני גירושין במדינת ישראל ונרחיב על כך בחלק הבא. בארץ יש מספר בתי דין אזוריים, שמהווים את הערכאה הדיונית הראשונה של בתי הדין הרבניים. לדוגמא, יש בית דין רבני אזורי בצפת, בחיפה, בבאר שבע, בתל אביב ועוד. מעל לבתי הדין הרבניים האזוריים, ישנו בית הדין הרבני הגדול, אשר נמצא בירושלים. בית הדין הרבני הגדול מהווה ערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים האזוריים.

הדיינים בבתי הדין, הם אנשים אשר מוסמכים לרבנות, חלקם גם בעלי השכלה משפטית. הם נבחרים באמצעות וועדה לבחירת דיינים, שחברים בה נציגי לשכת עורכי הדין, נציגי הכנסת ועוד ובראשה יושבת שרת המשפטים. דיין הוא בעצם "שופט". חלים עליו כללי אתיקה וכן אין עליו מרות אלא מרותו של הדין. כמו כן, דיונים בפני בית דין רבני, נערכים בפני הרכב של 3 דיינים. נדגיש גם, כי לבית הדין הרבני יש סמכויות שיפוט רחבות וביניהן סמכות להטיל סנקציות על צדדים – בעלי דין ובמקרים מסוימים אף סמכות לכפות ציות, כמו לדוגמא – להורות על מאסר של בעל דין ועוד.

במסגרת דיונים בבית הדין הרבני, בעלי דין רשאים להיות מיוצגים על ידי עורך דין משפחה. לחלופין, ניתן להיות מיוצג בבית דין רבני, על ידי טוען רבני. נדגיש כי בית דין רבני שופט על פי הדין הדתי – עברי, בכל הנוגע לפן המהותי. עם זאת, חוקי הכנסת מחייבים אותו בכל הנוגע לדין האזרחי. אך בכל הנוגע לענייני נישואין וגירושין, בית הדין הרבני שופט לפי דין תורה. במקביל, החלטות של בית המשפט העליון – מחייבות גם את בתי הדין הרבניים.

סמכויות בית הדין הרבני בענייני נישואין וגירושין:

סעיף 1 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים, קובע כי "עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים". במקביל, סעיף 2 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים, קובע כי "נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה". כלומר, במדינת ישראל, בני זוג המבקשים להינשא או להתגרש, ייעשו כן באמצעות הדין הדתי – אישי שחל עליהם, במידה והם יהודים.

נעיר כי מבחינה היסטורית, עוד לפני הקמת המדינה, חל במדינת ישראל הדין המנדטורי – הבריטי. בין היתר, חוקק בארץ על ידי הממשל המנדטורי, חוק שנקרא "דבר המלך במועצתו לארץ ישראל". דבר המלך במועצתו הקנה לכל הדתות בארץ ישראל סמכות בלעדית לעסוק בענייני אישות, כלומר – ענייני נישואין וגירושין. לאחר מכן, משהוקמה מדינת ישראל, חוקק בארץ חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, שהוא בעצם העתקה של דבר המלך במועצתו בכל הנוגע לנישואין וגירושין בין יהודים. באשר למוסלמים, נוצרים ודרוזים, חל עד היום דבר המלך במועצתו, כך שנישואין בארץ נערכים לפי הדין הדתי של אזרחי ישראל, בהתאם לדתם.

ללמדנו, שלבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית לעסוק בענייני נישואין וגירושין. במקביל, לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק בעניינים שנגזרים מהמונח נישואין וגירושין. כמו לדוגמא, תביעות כתובה, תביעות לשלום בית ומדור וכן ענייני מזונות ילדים. נסביר – תביעת כתובה, היא תביעה שמוגשת על ידי האישה נגד הבעל בעת גירושין, שבמסגרתה היא עותרת לקבלת סכום הכתובה שעליה חתם הבעל בעת הנישואין. תביעה לשלום בית היא תביעה שבמסגרתה עותר אחד מבני הזוג, להורות על תקופת ביניים שבמסגרתה לא יורה בית הדין על גירושין. תביעת מזונות, היא תביעה שמוגשת על ידי האישה, למזונותיה, עד למתן הגט. תביעה למזונות ילדים, היא תביעה שמוגשת על ידי הילדים באמצעות בגיר, נגד האב, שכן על האב מוטלת חובה לשאת במזונות ילדים באופן מוחלט, מכוח הדין הדתי – אישי.

ניהול הליך גירושין – להלכה ולמעשה:

תביעת גירושין שמוגשת לבית הדין הרבני, היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. מאחר ובית הדין הרבני פוסק את הדין מכוח הדין הדתי, הרי שלשם גירושין יש להוכיח קיומה של עילת גירושין, מבין העילות המוכרות בדין הדתי – עברי. עילות גירושין מוכרות, הן למשל – עילת בגידה (כלומר – אישה נשואה שמקיימת יחסי אישות עם גבר אחר), עילת פגם גופני שמונעת מבני הזוג לקיים יחסי מין, עילת מורדת, עילת מעשה כיעור ועוד.

כאשר תביעת גירושין מוגשת לבית הדין הרבני, יש לשאת בסכום אגרה. בנוסף, יש להגיש כתב תביעה לגירושין אשר כולל פירוט עובדתי מלא, אשר יש בו כדי להקים עילת גירושין. יש לצרף גם צילומי תעודת זהות וכן תעודת נישואין. את כתב התביעה יש להמציא לצד השני. בחלוף זמן, ייקבע מועד לדיון בפני בית הדין הרבני. בדרך כלל הדיון הראשון ולעיתים גם השני, יוקדשו לשכנוע בני הזוג להתפייס, או לגירושין בהסכמה. במידה ולא קיימת הסכמה, אזי בני הזוג ינהלו הליך משפטי מן ההתחלה ועד הסוף. דהיינו, בני הזוג יוכלו להעיד ולהציג ראיות להוכחת טענותיהם. הצד המבקש להתגרש יבקש להוכיח כי יש לו עילת גירושין. מנגד, הצד המסרב, ינסה להוכיח כי לא קמה עילת גירושין. עם זאת, במידה והוכחה עילת גירושין, אזי יורה בית הדין על סידור גט, כלומר – על טקס גירושין. אגב, במידה ובין בני הזוג יש הסכמה לגירושין, אזי ניתן להגיש תביעה לאישור הסכם גירושין ואז ההליך יהיה קצר יותר, שכן לא תידרשנה הוכחות לקיומן של עילות גירושין.

סמכויות בית הדין במקרים של סרבנות גט:

תופעה שרבים שמעו עליה, היא תופעה של סרבנות גט. סרבנות גט היא סיטואציה שבה לאחר שבית הדין מורה על גירושין, הבעל מסרב לתת גט לאשתו. או לחלופין, האישה מסרבת לקבל גט מבעלה. המשמעות של סרבנות גט, היא שכאשר האישה היא מסורבת גט – היא לא רשאית להינשא לגבר אחר ואף במידה והיא תוליד ילדים לגבר אחר, הילדים יוכרו בתור ממזרים (פסולי חיתון). כאשר גבר הוא מסורב גט, הוא עשוי למצוא את עצמו נושא במזונות אישה, לאישה שכלל לא חיה עמו והוא כלל לא רוצה לחיות עמה.

אי לכך, לבית הדין הרבני יש סמכות לכפות גט במקרים חריגים. בין סמכויותיו: הטלת קנסות, מאסר מאחורי סורג ובריח, שלילת רישיון נהיגה, איסור על אחזקת כרטיס אשראי או חשבון בנק ועוד.

בית הדין הרבני מול בית המשפט לענייני משפחה:

בית דין רבני הוא בית דין דתי, אך בתחום דיני המשפחה, ישנה ערכאה שיפוטית נוספת ומשמעותית מאוד, שנקראת בית המשפט לענייני משפחה. לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בכל עניין משפחתי, מלבד נושא אחד – נישואין וגירושין. כלומר, לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לדון בתביעות גירושין, שכן זו נמצאת בסמכות בית הדין הרבני בלבד. עם זאת, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בנושאים אחרים הנוגעים לגירושין, כמו ענייני חלוקת רכוש בין בני זוג, ענייני משמורת ילדים וכן ענייני מזונות ילדים (כסמכות מקבילה לבית הדין הרבני).

עם זאת, בית הדין הרבני עשוי לקנות סמכות לעסוק בנושאים אשר באופן רגיל אין לו סמכות לעסוק בהם, כמו לדוגמא – ענייני משמורת ילדים, ענייני ממון ואף סכסוכים אחרים שלא נוגעים לגירושין. סמכותו של בית הדין הרבני נקנית בשתי דרכים – הדרך האחת היא "הדרך הקלה", דהיינו, הסכמה בין הצדדים לקיים הליך שיפוטי בבית הדין הרבני. הדרך השנייה היא "כריכה של תביעת גירושין". כלומר, כאשר צד להליך גירושין מגיש תביעת גירושין שכורכת עמה ענייני רכוש וענייני משמורת ילדים, הרי שאז בית הדין הרבני רשאי לעסוק בעניינים אלו, למרות שבאופן רגיל אין לו סמכות לעסוק בהם. סיטואציות כאלו שבהן מוגשת תביעה כרוכה לבית הדין, לעיתים יוצרות "מרוץ סמכויות" בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה. אנו נסיים בנקודה זו, בהמלצה שלפיה לקראת הליך גירושין, כדאי להיוועץ בעורך דין גירושין, בשאלה האם כדאי להגיש תביעות נפרדות לבית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני או שמא להגיש תביעה כרוכה.

לסיכום

בית דין רבני היא ערכאה שיפוטית בעלת חשיבות גדולה מאוד במדינת ישראל, במיוחד לאור סמכותה הבלעדית לעסוק בתביעות גירושין ונישואין. לאור מורכבות ההליך בבית הדין הרבני, אנו ממליצים תמיד להיעזר בעורך דין משפחה, במסגרת ניהול הליכים בפניו.