בית המשפט לענייני משפחה

בית המשפט לענייני משפחה

תחום דיני המשפחה במדינת ישראל הוא תחום עשיר מאוד ומורכב, שמתנקז לשתי ערכאות שיפוט עיקריות. האחת היא בית הדין הרבני, שעוסק בעיקר בענייני גירושין ונישואין. השני, אולי המשמעותי והרחב ביותר, נקרא "בית המשפט לענייני משפחה". לאור חשיבות הנושא ומורכבותו, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, אשר במסגרתו נסביר מהו בית המשפט לענייני משפחה, מהן סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה, מהי ההלימה בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני בכל הנוגע לענייני נישואין וגירושין ועוד.

הקמת בית המשפט לענייני משפחה:

עד שנת 1995, לא היה קיים במדינת ישראל בית משפט ייעודי לענייני משפחה. עד שנה זו, ענייני משפחה התחלקו בין בית הדין הרבני לערכאות האזרחיות הרגילות. על מנת לבחון אפשרויות לייעל את השפיטה בתחום דיני המשפחה ולהתאים אותה לאופי הייחודי של סכסוכי משפחה, הוקמה וועדה מיוחדת בראשותו של השופט שינבוים. וועדה זו הציעה המלצות רבות, שמטרתן ייעול תחום דיני המשפחה במדינת ישראל.

וועדת שינבוים המליצה להקים בית משפט ייעודי, שיעסוק אך ורק בדיני משפחה ובסכסוכים בתחום דיני המשפחה, אשר שופטיו יהיו שופטים מומחים לתחום דיני המשפחה. עוד המליצה הוועדה, כי דיונים בתחום דיני המשפחה ייערכו בדלתיים סגורות, שכן אלו עניינים רגשיים ואישיים, שאל לציבור להיות מעורב בהם. בהתאמה, הומלץ ויושם כי פסקי דין שניתנים בתחום דיני המשפחה, מתפרסמים ללא שמות מזהים של בעלי הדין.

המלצה נוספת של הוועדה, הייתה התאמה של סדרי הדין ודיני הראיות. נסביר – תחום דיני המשפחה הוא רגיש ואישי מאוד, כך שלא אחת יש מקום להתגמש בסדרי הדין ולהקל בהם, כאשר הסכסוך הוא בסופו של דבר בין בני משפחה. כך גם באשר לדיני הראיות. במסגרת דיונים בתחום דיני המשפחה, בית המשפט רשאי לסטות מדיני הראיות במקרים רבים.

אך ההמלצה החשובה ביותר של הוועדה, הייתה כאמור להקים בית משפט ייעודי לתחום דיני המשפחה. כך המליצה הוועדה וכך נעשה. בשנת 1995 חוקק חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק בית המשפט לענייני משפחה"). חוק זה, הקים בתי משפט לענייני משפחה בכל רחבי הארץ.

המבנה של בית המשפט לענייני משפחה:

חוק בתי המשפט לענייני משפחה מסמיך את שר המשפטים להקים בתי משפט לענייני משפחה ליד בתי משפט השלום. כלומר, בית המשפט לענייני משפחה הוא בית משפט שלום ושופטיו הם שופטי שלום. כמו כן, ברחבי מדינת ישראל פרוסים מספר בתי משפט לענייני משפחה, כמו לדוגמא – בתל אביב, בבאר שבע, בחיפה ועוד. ערעורים על החלטות בית המשפט לענייני משפחה, מוגשים לבית המשפט המחוזי – בזכות. אך גם על החלטות בית המשפט המחוזי, אפשר לערער לבית המשפט העליון – ברשות.

כפי שתיארנו, שופטי בית המשפט לענייני משפחה הם שופטים של בית משפט השלום. הם נבחרים על ידי הוועדה לבחירת שופטים, אשר מורכבת משופטי בית המשפט העליון, שר, חבר כנסת וכן נציגי לשכת עורכי הדין. בראשות הוועדה יושבת שרת המשפטים. שופטי בית המשפט לענייני משפחה הם שופטים בעלי התמחות ייחודית בתחום דיני המשפחה.

עוד יודגש, כי ליד כל בית משפט לענייני משפחה, ישנה יחידת סיוע, שמורכבת מעובדים סוציאליים ופסיכולוגים. תפקידה של יחידת הסיוע הוא להעניק סיוע לבני זוג או בעלי דין במסגרת סכסוכים משפחתיים וכן לסייע לבית המשפט לענייני משפחה בהערכות מסוגלות הורית ובכלל זה בחוות דעת בנושאים שונים. כמו כן, יחידת הסיוע אמונה על עריכת גישור בין בעלי דין בתחום דיני המשפחה ועוד. סמכות יחידת הסיוע, מוגדרת בסעיף 5 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה.

סמכויות בית המשפט לענייני משפחה:

חוק בתי המשפט לענייני משפחה מקנה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לעסוק בכל סכסוך בין בני משפחה. המונח "בן משפחה" מוגדר בחוק בתי המשפט לענייני משפחה בתור – הורים וילדים, הורים וילדים מאמצים ומאומצים, בני זוג לרבות ידועים בציבור או נשואים, אחים ואחיות, סבים וסבתות ועוד. לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בכל הסכסוכים המשפחתיים המוכרים, החל מענייני אימוץ ועד מחלוקות בין בני זוג בעניין משמורת ילדים. בהמשך נרחיב על הליכים הנדונים בבית המשפט לענייני משפחה. אך בנקודה זו נעיר, כי לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לעסוק בנושא אחד והוא בתביעות גירושין בין בני זוג, שכן הסמכות בעניינים אלו מוקנית לבית הדין הרבני.

ההלימה בין בית המשפט לענייני משפחה – לבית הדין הרבני:

ההלימה בין בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני היא חשובה מאוד, משום שאלו שתי הערכאות העיקריות בתחום דיני המשפחה. קודם נסביר מעט על בית הדין הרבני ולאחר מכן, נסביר על ההלימה בין שתי הערכאות.

חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו לפי דין תורה. כלומר, בני זוג יהודים במדינת ישראל יכולים להינשא בארץ רק לפי הדין הדתי–יהודי. בהתאמה, גירושין ייערכו גם הם לפי הדין הדתי. המשמעות היא שבני זוג אשר מבקשים להתגרש, יעשו כן באמצעות הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני.

לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק גם בעניינים הנגזרים מהמונח נישואין וגירושין. כמו למשל, תביעת כתובה, שעוסקת בזכות האישה ליהנות מסכום כתובתה. תביעה לשלום בית, שמוגשת על ידי צד בזוגיות המבקש למנוע גירושין לתקופת ביניים, אשר במסגרתה בני הזוג ינסו לשקם את הקשר. כמו כן, לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק גם בתביעה למזונות ילדים ומזונות אישה אשר משולמים מכוח הדין הדתי – עברי. מנגד, לבית הדין הרבני אין סמכות לעסוק בענייני משמורת ילדים וכן בענייני חלוקת רכוש בין בני זוג, שמהווים חלק אינטגרלי מהליך גירושין.

עם זאת, ישנם מקרים שבהם בית הדין עשוי לרכוש סמכות לעסוק גם בענייני משמורת ילדים ורכוש וזאת במקרים שבהם אדם שמגיש תביעת גירושין, כורך עם תביעת הגירושין גם תביעה לקביעת הסדרי משמורת וגם תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג. במקרה כזה, במידה והתובע הקדים והגיש ראשון את תביעתו, הרי שאז בית הדין יקנה את הסמכות לעסוק בנושאים האמורים, למרות שבאופן רגיל – אין בסמכותו לעשות כן. בדיוק במקרים כאלו, עולה "מרוץ סמכויות" בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה. כלומר, מדובר בסיטואציה שבה צד להליך גירושין מעדיף לנהל את מכלול ענייני הגירושין בבית הדין הרבני ומקדים להגיש תביעה כרוכה לבית הדין הרבני. נעיר, כי ישנם מקרים שבהם תביעה כרוכה לבית הדין הרבני עשויה להטיב עם צד להליך גירושין (גבר או אישה), אך ישנם מקרים שלא בהכרח. לכן, בכל מקרה כדאי להיוועץ בעורך דין גירושין, לשם הכרעה האם תוגש תביעה כרוכה, או מספר תביעות – חלק לבית הדין הרבני וחלק לבית המשפט לענייני משפחה.

תחומי העיסוק של בית המשפט לענייני משפחה:

כאמור, בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה החשובה ביותר בתחום דיני המשפחה, מאחר והיא חולשת על כל הנושאים הנוגעים לדיני המשפחה. הבה נסקור חלק מהנושאים שנדונים כדרך קבע בבית המשפט לענייני משפחה:

ענייני ירושות וצוואות: כל מה שקשור לחלוקה של עיזבון של מנוח, התנגדויות למתן צווי ירושה או צווי קיום צוואה ובכלל זה שפיטה בעניינים הנוגעים לירושות וצוואות, נדון בבית המשפט לענייני משפחה.

הסכמים בתחום דיני המשפחה: בתחום דיני המשפחה ישנם הסכמים רבים ונפוצים, החל מהסכם ממון בין בני זוג (ראו הסבר בהמשך) ועד הסכם הורות משותפת שנערך בין אנשים זרים שמבקשים להביא יחדיו ילד לעולם וכן הסכמי חלוקת מניות בין בני משפחה בחברה משפחתית. סכסוכים או אישורים של הסכמים בתחום דיני המשפחה, נדונים בבית המשפט הזה.

ענייני אימוץ ילדים: אימוץ במדינת ישראל ייערך רק לפי צו של בית המשפט לענייני משפחה ורק בפיקוחו. אי לכך, כל הליכי האימוץ, לרבות אימוץ בין–ארצי, נערכים בבית המשפט לענייני משפחה.

ענייני משמורת: ענייני משמורת ילדים בעת הליך גירושין, נדונים על ידי בית המשפט לענייני משפחה. זאת, החל מקביעת הסדרי משמורת, הטלת משמורת בלעדית או הטלת משמורת משותפת ועד קביעה של הסדרי ראיה וכפייתם.

יחסי ממון בין בני זוג: עניינים הנוגעים לסכסוכי רכוש בין בני זוג, בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג–1973, נדונים בבית המשפט לענייני משפחה. כתוצאה מכך, בית המשפט לענייני משפחה הוא גם הגורם האמון על אישור הסכמי ממון בין בני זוג, שתכליתם להסדיר את האופן שבו רכוש משותף יחולק בעת גירושין, בין בני זוג.

סכסוכים כספיים בתחום המשפחה: סכסוכים כספיים בין בני משפחה נדונים בבית המשפט לענייני משפחה.

לסיכום:

בית המשפט לענייני משפחה הוא בית המשפט העיקרי והחשוב ביותר בתחום דיני המשפחה. בית משפט זה הוא בית משפט ייעודי, ששופטיו מומחים בתחום דיני המשפחה. בסמכות בית המשפט לענייני משפחה לעסוק בכל הסכסוכים בתחום המשפחה, החל מסכסוכים עסקיים בין בני משפחה ועד ענייני ירושות וצוואות וכן אימוץ ילדים ומשמורת ילדים במהלך הליך גירושין. עם זאת, הסמכות לעסוק בענייני גירושין, דהיינו – תביעות גירושין, שמורה לבית הדין הרבני. לסיום, נעיר כי התדיינות בבית המשפט לענייני משפחה, מצריכה סיוע משפטי מעורך דין משפחה בעל ניסיון.

בית המשפט לענייני משפחה
5 (100%) 1 vote