גירושין בישראל

גירושין בישראל – אחד הנושאים המורכבים ביותר שקיימים במשפט הישראלי. שילוב של דין דתי ישן וארכאי ודין מודרני. שילוב של דיינים האמונים על שפיטה מכוח הדין הדתי בלבד, מול שופטים ליברליים. מחוקק שקופא על השמרים מאז שנות החמישים, מול בית משפט עליון שמנסה למצוא פתרונות ביניים, בבחינת טלאי על טלאי, כדי לסייע לאדם הפשוט. וכך, גירושין בישראל הם עסק מורכב, חובק כל, שמצדיק מאמר ארוך.

במאמר זה נסקור את דיני הגירושין בישראל, החל מהדין הנוגע לגירושין לגופם ועד לנושאים שבני זוג צריכים להסדיר במסגרת הליך גירושין ועוד. את המאמר ננסה לסיים במעט אופטימיות, כלומר: נציג מספר המלצות שיכולות לסייע לגירושין יעילים ומהירים.

נעיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד שנועד לשמש לנוחיותכן\ם הגולשים והגולשות ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי פרטני. לשם קבלת ייעוץ, ניתן לפנות למשרדנו.

 

איך מתגרשים בישראל?

בישראל, גירושין ונישואין יכולים להיערך מכוח הדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג. בכל הנוגע ליהודים, קובע חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג- 1953 (להלן: "חוק בתי הדין הרבניים"), כי נישואין וגירושין בין יהודים במדינת ישראל ייערכו על פי דין תורה. המשמעות היא שבני זוג אשר מעוניינים להתגרש, יגישו תביעת גירושין לבית הדין הרבני.

תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. מבקש\ת הגירושין צריך להוכיח כי יש לו עילת גירושין מבין עילות הגירושין המוכרות בדין הדתי-עברי. לדוגמא: עילת בגידה, עילה של מעשה כיעור, עילת מורדת, עילה של מום גופני ועוד. בעת הגשת תביעה לגירושין יש להגיש כתב תביעה – כמו כל הליך משפטי. במסגרת כתב התביעה יש לפרט את העובדות היוצרות את עילת הגירושין.

ניהול הליך גירושין בבית הדין הרבני, מתנהל גם הוא כמו כל הליך משפטי: הצדדים מעידים וגם מגישים ראיות לצורך הוכחת טענותיהם. במידה ובית הדין הרבני התרשם שהוכחה עילת גירושין, אזי הוא יורה על מתן גט, כלומר: על גירושין. על החלטת בית הדין האזורי, אפשר לערער לבית הדין הרבני הגדול בירושלים.

 

מה הדין לגבי אזרחי ישראל הלא יהודים?

חוק שיפוט בתי הדין הרבניים חוקק בשנת 1953 והוא מתייחס רק ליהודים. באשר לאזרחים לא יהודים, חל דבר חקיקה הנקרא "דבר המלך במועצתו לארץ ישראל". מדובר בחוק שחוקק עוד בימי המנדט הבריטי. חוק זה העניק את הסמכות לעסוק באופן בלעדי בענייני נישואין וגירושין לכל עדה דתית בארץ ישראל. החוק גם הוחל על יהודים, אך חוק שיפוט בתי הדין הרבניים החליף את הוראותיו העיקריות. עם זאת, בכל הנוגע לבני הדתות האחרות בארץ, דהיינו: מוסלמים, נוצרים ודרוזים, "דבר המלך במועצתו" עודנו בתוקף.

המשמעות היא כי הדין הדתי-אישי חל על כל אזרחי מדינת ישראל. כאשר מדובר בזוג מוסלמים, למשל, הרי שהם יינשאו ויתגרשו על פי הוראות ההלכה המוסלמית (השריעה). כך גם לגבי נוצרים ודרוזים, מאחר שבמדינת ישראל יש בתי דין דתיים לעדות אלו.

 

איך מתחתנים בחתונה אזרחית בישראל?

נתחיל מהסוף: בישראל אין נישואין אזרחיים. כאשר אנו נוקטים במונח נישואין אזרחיים, רובנו מתכוונים לנישואין במדינה זרה. כלומר, בשל אכיפת הדין הדתי בישראל על ענייני נישואין וגירושין, נוצר מצב שאנשים רבים אינם יכולים כלל להתחתן בארץ. כך למשל: בני זוג שאינם בני אותה דת (נוצרי ויהודייה, לדוגמא) אינם יכולים להתחתן בארץ, משום שלצורך נישואין, על אחד מבני הזוג להמיר את דתו. גם זוגות מאותו המין אינם יכולים להינשא בארץ, משום שהדין הדתי (של כל הדתות) אינו מכיר בנישואין בין בני או בנות זוג מאותו המין. גם אצל יהודים ישנם פסולי חיתון, למשל: כהן וגרושה אינם יכולים להינשא, משום שההלכה היהודית אוסרת על כך.

בהמשך לפסיקה של בית המשפט העליון, אשר קבעה כי נישואין שנערכים בחו"ל יכולים להוות עילה לשינוי רישום הסטטוס בתעודת הזהות הארץ (גם בנוגע לזוגות חד מיניים), רבים פונים לחו"ל לצורך נישואין. בדרך כלל, ישראלים רבים טסים לקפריסין בשל הקרבה וכן לצ'כיה וגם לקנדה אשר מכירה בנשואים חד מינים. ישראלים שנישאים במדינה זרה ובלבד שהנישואין מוכרים באותה מדינה, נרשמים לאחר מכן כנשואים בתעודת הזהות הישראלית.

נישואין אזרחיים הנערכים במדינה זרה הם פתרון ראוי, לאור המצב המשפטי השורר כיום בתחום הנישואין בארץ. עם זאת, חשוב להבהיר כי נישואין בחו"ל הם בבחינת אליה וקוץ בה, משום שבני זוג שנישאו במדינה זרה אך מבקשים להתגרש, יעשו כן בישראל בהתאם לדין הדתי. כלומר, אם מדובר ביהודים שנישאו בחו"ל, בעת גירושין יהיה עליהם להתגרש באמצעות תביעה לבית הדין הרבני. אם מדובר בבני זוג שאינם יכולים להינשא בארץ, אזי יהיה עליהם להתגרש באמצעות תביעה להתרת נישואין. תביעה זו מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה.

סיכום ביניים: האפשרות להינשא במדינה זרה היא אפשרות טובה, שנוצרה כטלאי על טלאי, לאור אכיפת הדין הדתי-אישי בישראל על נישואין. עם זאת, יש לזכור כי במקרים כאלו גירושין נעשים בארץ מכוח הדין הדתי.

 

מהי תביעה כרוכה?

הסמכות לעסוק בענייני גירושין ונישואין שמורה באופן בלעדי לבית הדין הרבני. אך ענייני נישואין וגירושין כוללים גם: תביעות למזונות ילדים ואישה, תביעת כתובה ותביעה לשלום בית. כל אלו הם עניינים שגם בית הדין הרבני מוסמך לדון בהם, אך לא כסמכות בלעדית, אלא כסמכות מקבילה. במקביל, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בכל תחום משפחתי, למעט ענייני נישואין וגירושין. לכן, בסמכותו לעסוק גם בתביעות מזונות, משמורת וחלוקת רכוש.

עם זאת, לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק גם בנושאים שבאופן רגיל אין לו סמכות לעסוק בהם, כמו ענייניי משמורת ילדים וחלוקת רכוש – רק במקרה שבו צד להליך גירושין מגיש תביעת גירושין שכורכת את תביעת משמורת הילדים והרכוש. כלומר, במקרים כאלו, בית הדין הרבני "קונה" סמכות.

יש מקרים שעדיף לצד להליך גירושין להגיש תביעה כרוכה. לחילופין, יש מקרים שבהם עדיף להגיש את תביעת הגירושין לבית דין רבני ואת שאר התביעות לבית המשפט לענייניי משפחה. במקרה שבו לצד אחד עדיף להגיש תביעה כרוכה, אזי בית הדין הרבני "קונה" את הסמכות בעת שהצד הראשון מגיש את התביעה ואז גם הצד השני יהיה מחויב לנהל את ההליך בבית הדין הרבני. זהו מרוץ הסמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני. נעיר גם שאם הוגשה תביעה כרוכה, הצד השני יכול להתנגד לסמכות בית הדין הרבני, במגוון עילות שלא נרחיב עליהן במאמר זה.

 

מהי תביעת מזונות?

בני זוג שמתגרשים בבית הדין הדתי, צריכים גם להסדיר מספר נושאים, כגון: סוגיית המזונות (וכן את עניין משמורת הילדים וחלוקת הרכוש, שנדון בהם בהמשך). החובה לשאת במזונות מוטלת על האב מכוח הדין הדתי-אישי שחל עליו. מדובר בחובה מוחלטת שנועדה לאפשר לילדיו של האב קיום כלכלי הולם, גם אם האב לא חי עמם תחת אותה קורת גג.

אומנם גובה המזונות משתנה מגיל לגיל ובהתאם לנסיבות, אך חבות במזונות ילדים תמיד בתוקף. ענייני מזונות יכולים להתנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה, אשר יש לו סמכות מקבילה לעסוק בעניינים אלו וגם בפני בית הדין הרבני.

מהי תביעת משמורת ילדים?

נושא חשוב ומהותי נוסף שכלול במסגרת "הליך הגירושין", הוא ענייני משמורת הילדים והסדרי הראיה. כאשר בני זוג שיש להם ילדים משותפים מבקשים להתגרש, אזי עליהם להכריע מי מהם ישמש בתור הורה משמורן. כלומר: מי יהיה ההורה אשר יהיה אחראי על משימת הגידול השוטפת של הילדים המשותפים. בדרך כלל, ההורה המשמורן הוא האחראי על הגידול השוטף, כאשר ההורה השני נהנה מ"הסדרי ראיה". כלומר, ימים קבועים במהלך השבוע שבהם הוא מקבל את האחריות על גידול הילדים.

כיום גם ישנה אפשרות נוספת: לא בהכרח משמורת בלעדית והסדרי ראיה, אלא משמורת משותפת. כלומר, משמורת שבמסגרתה שני ההורים נוטלים אחריות משותפת על הילדים המשותפים שלהם. שניהם מטפלים בהם באופן שווה, על כל המשתמע מכך.

את ענייני משמורת הילדים אפשר להסדיר בהסכם בין בני הזוג. במידה ואין ביניהם הסכמה, אזי בית המשפט יקבע מי יקבל את המשמורת הבלעדית וכיצד ייערכו הסדרי הראיה. במסגרת ההכרעה, בית המשפט יבחן את מסוגלותם ההורית של ההורים וכן את טובת הילד.

 

כיצד עורכים חלוקת רכוש בין בני זוג?

נושא נוסף שכלול במסגרת הליך הגירושין, הוא ענייני חלוקת רכוש בין בני זוג. נושא זה מוסדר בחוק הנקרא "חוק יחסי ממון, התשל"ג-1973" (להלן: "חוק יחסי ממון"). חוק זה קובע כי בעת פרידה או גירושין או סיום נישואין, הרכוש המשותף של בני הזוג יחולק באופן שווה ביניהם. להסדר החלוקה השווה הזה קוראים "הסדר איזון המשאבים".

בהתאם להסדר איזון המשאבים, לוקחים את כל הרכוש המשותף של בני הזוג ומחלקים אותו באופן שווה ביניהם. הרכוש המשותף של בני הזוג כולל כל סוג של רכוש, למעט: רכוש שהתקבל אצל אחד מבני הזוג במתנה, רכוש שהתקבל אצל אחד מבני הזוג בירושה, רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג עוד לפני הנישואין וכן קצבת אלמנות שמקבל אחד מבני הזוג, קצבת נכות עקב תאונה שמקבל אחד מבני הזוג וכן קצבת זקנה. ללמדנו, שברירת המחדל היא חלוקה שווה.

למרות זאת, להסדר איזון המשאבים יש שני חריגים, דהיינו: שני מקרים שבהם החלוקה בין בני הזוג לא תהיה שווה. נסביר:

החריג הראשון, קבוע בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון. סעיף זה מעניק לבית המשפט לענייני משפחה (אשר יש לו סמכות לעסוק בענייני רכוש בין בני זוג), סמכות לסטות מהסדר איזון המשאבים, בנסיבות מיוחדות ובהתאם לבקשה שמוגשת לו ע"י אחד מהצדדים. עם זאת, לצורך סטייה מהסדר איזון המשאבים בנסיבות אלו, יש צורך בראיות חזקות וכן על בית המשפט לקחת בחשבון את כל הנכסים הקיימים של בני הזוג ואת יכולת ההשתכרות שלהם.

החריג השני, הוא קיומו של הסכם ממון. בני זוג יכולים לערוך בעצמם הסכם ממון, אשר במסגרתו הם יסכימו על חלוקת רכוש שונה מהסדר איזון המשאבים. במידה ומדובר בהסכם ממון שאושר כדין בפני ערכאה שיפוטית (או נוטריון לפני הנישואין), אזי ההסכם יחייב את בני הזוג.

 

איך אפשר להתגרש ביעילות ובמהירות?

עד כה הסברנו מה הדין בישראל בכל הנוגע לנישואין וגירושין. הסברנו שהמצב המשפטי הוא בעייתי, שכן הנישואין והגירושין כפופים לדין הדתי, מה שיוצר "מירוץ סמכויות" בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה, בנושאים שקשורים לגירושין וכן יוצר דיסהרמוניה בכל הנוגע לדיני המשפחה ולעיתים פוגע באנשים רבים שאינם יכולים להינשא במדינת ישראל, משפטית. עם זאת, לקראת סיום המאמר נבקש דווקא להציג תמונה אופטימית ולהציג מספר טיפים המבוססים על ניסיוננו הרב בתור עורכי דין משפחה ובפרט בתור עו"ד לגירושין. טיפים אלו עשויים לסייע לכל זוג שנמצא בהליך גירושין, לפתור את המחלוקת בהקדם ולהתגרש במהירות וביעילות, כדלקמן:

לכבד את בן או בת הזוג: הדבר החשוב ביותר במסגרת הליך הגירושין, הוא לכבד את הצד האחר. אתם מתגרשים מאדם שעמו התחתנתם, הקמתם משפחה והבאתם ילדים לעולם. אינכם מתגרשים מאדם ששכר מכם דירת מגורים. לכן, רצוי שתתנהגו בהתאם. נכון שיש מחלוקות עם בן או בת הזוג, אך אסור לאפשר למחלוקות הללו לפגוע בכלל הבסיסי והוא לנהוג בכבוד, במיוחד עם בן או בת הזוג שלכם\ן "לשעבר". מניסיוננו בתור עו"ד לענייני גירושין, כאשר בני הזוג נוהגים בכבוד, אזי גם הליך הגירושין ייראה בהתאם ויהיה מהיר וקל יותר.

להתפשר: פשרה היא לא מילה גסה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בהליך גירושין. אנו סבורים כי במסגרת הליכי גירושין, כדאי מאוד לחתור לנהל את ההליך בפשרה. פשרה יכולה לסייע לבני הזוג בעריכת הסכם גירושין, שיסייע לבני הזוג להתגרש בהקדם, ביעילות ובמהירות.

לקיים הליך גישור: אנו גם סבורים שבמידה ובני הזוג אינם מסוגלים להגיע לידי הסכמה או פשרה ביניהם או בעזרת עו"ד משפחה, אזי מומלץ מאוד לפנות להליך גישור. הליך גישור נערך בפני מגשר גירושין בעל ניסיון, שתפקידו לסייע לבני הזוג להגיע לידי פשרה. בניגוד להליך משפטי, מגשר לענייני גירושין אינו אמור להכריע בטענות בני הזוג, אלא עליו לאפשר להם סביבה נעימה, באדיבות צד שלישי, אשר תסייע לבסוף להגיע להסכם פשרה הוגן, שיסיים את הליך הגירושין במינימום עלויות ובמינימום זמן.

לפנות לקבלת ייעוץ משפטי: העצה החשובה ביותר שנוכל להעניק לכם, היא לפנות בהקדם לעורך דין גירושין מיומן, במידה ואתם מעוניינים להתגרש. הליכי גירושין כוללים מספר רב של הליכים משפטיים ומצריכים ידע וניסיון רב. לכן, אל תתמודדו עם כל אלו לבד – פנו למומחה.

לנהוג בשקיפות: אנו סבורים שבמסגרת הליך הגירושין, כדאי לנהוג בשקיפות. יש להימנע מלהעלים מידע ונכסים מבן הזוג. כאשר אנו נוהגים בדרכי רמייה ואפילו אזרחית ולא פלילית, אנו עדיין יוצרים אנטי אצל הצד השני ורצון לנקום. כמו כן, אנו מכשירים את הקרקע להליכים משפטיים ארוכים ויקרים, שתוצאתם לא בהכרח תהיה לטובתנו. לכן, הצעתנו היא: היו הגונים ונהגו בשקיפות.

לא להזניח את הקשר עם הילדים המשותפים: אחת הטעויות הנפוצות ביותר של בני זוג שנמצאים בהליך גירושין, היא לערב את הילדים בכל נושא הגירושין. הטעות השנייה: להזניח את הקשר עם הילדים המשותפים. אנו סבורים כי מדובר בפעולות הרסניות. קודם כל, את הילדים צריך לערב באופן כללי: על הילדים לדעת שההורים נמצאים בהליך גירושין. בשום אופן אין לכעוס על הילדים ועל אחת כמה וכמה אין לתאר בפני הילדים מעשים לא ראויים של בן או בת הזוג האחרים. אתם אולי נמצאים במחלוקת עם בן או בת הזוג, אך הילדים לא צריכים לדעת על כך ובוודאי שאין להסית את הילדים נגד אחד מהוריהם.

פעולות אלו תמיד יוצרות קשיים רבים, יוצרות אי אמון בין הילדים להורים ולמעשה מובילות לאסון משפחתי. הטעות השנייה חמורה לא פחות: אל לכם להזניח את הקשרים שלכם עם הילדים. נכון שאתם נמצאים בהליך גירושין וקשה לכם, אך הילדים שלכם נפגעים אפילו יותר מכם במסגרת הליך גירושין והם ייפגעו עוד יותר אם יחושו שאינכם רוצים בחברתם. לעולם אל תזניחו את הקשר שלכם עם ילדיכם.

לחדש את הקשרים החברתיים: תקופת הגירושין היא בדרך כלל תקופה קשה מאוד לא רק מבחינה כספית, אלא גם מבחינה אישית ומשפחתית. לפתע אנו חוזרים לבית ריק ונאלצים לבצע מטלות שבעבר היו בתחום הטיפול של בן או בת הזוג. אנו לא פעם גם חוששים ומוטרדים. לכן, בתקופת הגירושין, אנו נוטים להזניח קשרים חברתיים ובעיקר להיות לבד. אנו סבורים כי גישה זו אינה נכונה. לדעתנו, דווקא בתקופת הגירושין ובוודאי שלאחריה, כדאי מאוד לחדש קשרים חברתיים, לצאת לבלות, להכיר אנשים חדשים ופשוט להתחיל ליהנות מהחיים החדשים שלכם כרווקים. כל זאת – בשביל לסייע לכם להתגבר על הקושי ולפתוח בחיים חדשים.

לא לשכוח את המטרה לשמה אתם רוצים להתגרש: בתור עורכי דין גירושין, לא אחת אנו נתקלים בבני זוג שמנהלים הליכי גירושין מייגעים וארוכים במספר ערכאות משפטיות. במקרים אלו אנו נתקלים בתופעה של בני זוג שאומנם מבקשים להתגרש, אך מרוב הליכים משפטיים, שנאה וכעס ורצון לעשות "דווקא" לצד השני, הם שוכחים את הסיבה שלאורה הם ביקשו להתגרש. כלומר, אנשים מבקשים להתגרש כי לא היה להם טוב במערכת היחסים הזוגית. בסופו של דבר, המטרה של כל אדם שנמצא בהליך גירושין היא פשוט לעשות זאת מהר, בלי יותר מידי "כאבי ראש". אך לצערנו, ישנם אנשים שלעיתים שוכחים את המטרה הזו. לכן, העצה הטובה ביותר שנעניק לכם, היא לא לשכוח את המטרה שלאורה ביקשתם להתגרש.

 

לסיכום:

אין ספק כי נישואין וגירושין במדינת ישראל הם נושא מורכב. הסיבה לכך היא האכיפה של הדין הדתי-אישי על דיני האישות. אין בכוונתנו להביע עמדה לגבי נושא שהמחוקק צריך לתת את דעתו, אך אנו סבורים כי טוב יהיה אם תיעשה רפורמה בנושא. עצם העובדה שהמחוקק שוקט על שמריו בנושא הנישואין והגירושין, לא מותירה ברירה לבתי המשפט ובמיוחד לבית המשפט העליון, אלא ליצור "חקיקה שיפוטית", כדי לתת מענה למקרים שמובאים לפניו. לסיכום נמליץ כי בכל הנוגע לנישואין וגירושין, כדאי מאוד להיות מלווה בעורך דין גירושין בקיא ומיומן.

גירושין בישראל
דרגו