דיני משפחה

דיני משפחה – המדריך המלא

דיני המשפחה בישראל הם נושא מורכב ורחב מאוד, שנבנה ממספר רב של תחומים שמצריכים ידע משפטי רחב. לשם כך, ישנם עורכי דין משפחה, שתחום זה הוא התמחותם. אך מה תפקידם של עורכי דין לענייני משפחה? באילו תחומים הם עוסקים? במאמר שלהלן נסקור את עיקר התחומים שבהם עוסקים דיני משפחה.

נעיר כבר בפתח הדברים, שכל תחום וכל הליך שיתואר, מצריך ייעוץ משפטי וליווי ע"י עו"ד משפחה. על כל אלו, במאמר שלהלן.

ענייני נישואין וגירושין:

אין ספק שענייני נישואין וגירושין הם המורכבים ביותר וגם המעניינים ביותר את הציבור הרחב. בישראל, תחום זה מורכב, במיוחד מסיבה פשוטה – שאין הפרדה בין דת למדינה. היעדר ההפרדה הזו משפיע באופן הישיר ביותר על עניני נישואין וגירושין. במה אמורים הדברים?

עוד לפני הקמת המדינה, קבע הדין הבריטי-מנדטורי שהוחל בארץ ישראל, הנקרא "דבר המלך במועצתו", כי "השיפוט בענייני המעמד האישי, בהתאם להוראות חלק זה, מסור לבתי דין העדות הדתיות". אותה מפת דתות בישראל לא השתנתה. מדובר ביהודים, מוסלמים, נוצרים וגם דרוזים. דין זה נמשך גם לאחר הקמת המדינה והוא קיים עד היום, בכל הנוגע לדתות שאינן הדת היהודית.

בנוגע ליהודים, חוקקה המדינה את חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953. חוק זה קובע בסעיף 1, כי "עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה, יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים".  בנוסף, בסעיף 2 לחוק זה נקבע, כי "נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה". המשמעות האופרטיבית היא – שבישראל נישואין וגירושין יכולים להיערך רק מכוח הדין הדתי-אישי וזהו הדין החל על כל אזרחי ישראל. המשמעות היא, שנישואין וגירושין נערכים בפני בית הדין הרבני בישראל. בנוסף, ענייני נישואין וגירושין כוללים גם תביעות מזונות, שלום בית, תביעות כתובה ועוד. במקביל, בכל מה שאינו קשור לנישואין וגירושין, מוקנית הסמכות לבית המשפט לענייני משפחה, כפי שיוסבר בהמשך וכן ישנם נושאים, שלבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות מקבילה (לדוגמה – בתביעות מזונות).

יתרה מכך, נשאלת השאלה: מה קורה כאשר בני זוג אינם בני אותה דת ומה הדין בעניינם של בני זוג, שאינם יכולים להתחתן על-פי דתם (למשל ביהדות חל איסור על נישואי כהן וגרושה)?  כמו כן, מה המשמעות לגבי בני זוג חד מיניים? מהי המשמעות לגבי חסרי דת?

התשובה פשוטה: היהדות אינה מכירה (וכך גם שאר הדתות בישראל) בנישואי תערובת, נישואין בין בני זוג חד מיניים וכן בנישואין בין פסולי חיתון (למשל – כהן וגרושה). לכן, במקרים כאלו, אותם בני זוג אינם יכולים להינשא בישראל, שכן הדין הדתי-אישי שחל עליהם לאינו מתיר זאת. נדגיש, כי במקרים כאלו אין שום דבר שמונע מהם לחיות חיים משותפים בתור ידועים בציבור (דהיינו, חיי זוגיות ללא רישום פורמאלי), או להינשא בנישואין אזרחיים, כפי שיוסבר בחלק הבא.

מכאן, שאחד הנושאים המהותיים שבהם עוסקים עורכי דין משפחה, הוא נושא הגירושין והנישואין בישראל וייצוג בני זוג בפני בתי הדין הרבניים.

נישואין אזרחיים:

בישראל , נישואין וגירושין יכולים להתקיים מכוח הדין הדתי-אישי. ברם, בני זוג רבים בישראל, שאינם יכולים להינשא בחתונה דתית או שאינם מעוניינים להינשא בחתונה דתית, מתחתנים במדינות זרות. קרי: בישראל לא ניתן להינשא בנישואין אזרחיים, היות והחקיקה הקיימת אינה מאפשרת זאת. עם זאת, קיימת אפשרות להינשא במדינה זרה ולאחר מכן להירשם בתור בני זוג נשואים במשרד הפנים.

חשוב להבהיר, כי על מנת להירשם בישראל כזוג נשוי לאחר נישואין במדינה זרה, יש לעמוד בתנאי מהותי והוא – שהנישואין במדינה הזרה מוכרים ע"י אותה מדינה. כמו כן, חשוב להבהיר, כי האפשרות להירשם בישראל כנשואים, עומדת גם לבני זוג חד מיניים – בכפוף לכך שהנישואין מוכרים במדינה בה הם נישאו. מכאן, שאחד התחומים שבהם עוסקים עו"ד משפחה, הוא ייצוג בני זוג בתחום הנישואין האזרחיים.

ייצוג בפני בית המשפט לענייני משפחה

אחד התחומים המעסיקים עורכי דין משפחה, הוא ייצוג מתדיינים בפני בית המשפט לענייני משפחה. מדובר בערכאה האזרחית, שאמונה על שפיטה בענייני משפחה בלבד. החוק המסדיר את סמכותו והקמתו של בית משפט זה, הוא חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995. בהתאם לחוק זה, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון בכל עניין משפחתי, החל מענייני ירושה, צוואה, אפוטרופסות, ברית זוגיות, התרת נישואין ועד סכסוכים כספיים בין בני משפחה.

בהתאם לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, בן משפחה מוגדר בתור הורים, ילדים, סבים, הורים וילדים מאומצים, בני זוג לרבות ידועים בציבור וכן בני זוג מאותו המין. שופטי משפחה הם שופטים רגילים, שנבחרים ע"י הוועדה לבחירת שופטים. לרוב, מדובר בשופטים בעלי ניסיון בתחום דיני המשפחה.

עם זאת, חשוב להבהיר, כי לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לדון בענייני נישואין וגירושין, שכן הסמכות הזו שמורה אך ורק לבתי הדין הרבניים. לעומת זאת, ישנם נושאים שנוגעים לנישואין וגירושין, שבהם יש לבית המשפט לענייני משפחה סמכות מקבילה (כמו ענייני כתובה ומזונות).

סרבנות גט:

לרוב, תביעת גירושין מסתיימת בכך, שבית הדין הרבני קובע, כי על הבעל לתת גט לאשתו. אך מה קורה כאשר הבעל מסרב לעשות זאת? המשמעות היא אקוטית, שהרי אז האישה מוגדרת כמסורבת גט. לכן, היא אסורה לגברים אחרים ואם תקיים יחסי מין עם גבר אחר, אזי היא לא תהיה זכאית לכתובתה. אם ייוולדו לה ילדים מגבר אחר, אלו יוגדרו בתור ממזרים (אסורים בקהל ובחיתון).

לצערנו, ישנם גברים שמסרבים להעניק גט לנשותיהם ובכך גוזרים עליהן חיים קשים בתור מסורבות גט. אומנם לבית הדין הרבני יש סמכויות רבות לכפות גט, למשל: לשלול רישיון נהיגה, לכלוא מאחורי סורג ובריח. אך עדיין, ישנם מקרים שבהם כל אלו אינם מספיקים. אף היו מספר אירועים, שבהם גברים ישבו שנים רבות בכלא, משום שסירבו לתת גט לנשותיהם.

מה אפשר לעשות במקרה כזה, שהבעל הוא סרבן גט? לצערנו, חוץ מלמצות את הסנקציות שבית הדין יכול להעניק וחוץ מלהגיש תביעת נזיקין נגד הבעל סרבן הגט, אין אפשרויות נוספות. אפשר גם לומר, שתופעת סרבנות הגט היא הפועל היוצא והמצער של היעדר הפרדה בין דת למדינה.

אך נוכל לסכם בנקודה זו, כי ייצוג נשים עגונות מעסיק לא מעט עורכי דין לענייני משפחה.

ענייני משמורת:

עוד נושא בו עוסקים עורכי דין משפחה, הוא ענייני משמורת ילדים. כאשר בני זוג מבקשים להתגרש, הרי שעליהם להסכים לגבי אופן חלוקת המשמורת ביניהם: הרי עם הגירושין, החובה ההורית המוטלת על ההורים, אינה מסתיימת – להיפך, אולי אף גוברת.

לכן, ענייני משמורת ניתנים להסדרה באמצעות הסכם משמורת. לעומת זאת, אפשר להגיע לסיטואציה, שבה הזוג מנהל תביעת משמורת. תביעה כזו אמורה להיות מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה. לחילופין, ניתן להגיש תביעת משמורת גם לבית הדין הרבני, במידה שתביעה כזו כוללת תביעת גירושין בין בני הזוג.

הליכי משמורת הם גם מורכבים מאוד, שכן הם לעיתים כוללים הערכות פסיכולוגיות של מסוגלות הורית, ראיונות עם הילדים ועוד. עם זאת, הכלל המנחה בתביעות משמורת, הוא טובת הילדים. רק טובת הילדים, היא שתנחה את בית המשפט האם להטיל את המשמורת על האב או על האם. כך נקבע גם בפסיקת בית המשפט העליון: "שיקול טובתו של הילד הוא שיקול-העל, השיקול המכריע. אכן, בצדו של שיקול זה יעמדו שיקולים נוספים – מעמדם של ההורים הטבעיים והאינטרסים של המבקשים לאמץ את הילד – אך כל שיקולים אלה, שיקולים משניים יהיו וכולם ישתחוו לשיקול טובת הילד". (דנ"א 7015/94 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, תק-על 1995(3), 2156, 2200, 1995.

יותר ויותר בני זוג חותרים למשמורת משותפת. מדובר במשמורת שמוטלת באופן שווה על שני ההורים, על כל ההשלכות. היתרון של משמורת כזו, הוא ששני ההורים נהנים מטיפול שווה בילדים. לעומת זאת, החיסרון יכול להתבטא בכך, שזו משמורת שמטילה אחריות כוללת בכל זמן על שני ההורים, בניגוד להסדרי ראיה (שבהם ההורה שמקבל את ההסדר אחראי בצורה שוטפת על הילדים – רק בזמני המשמורת שלו).

ענייני מזונות:

עוד נושא שבו עוסקים עורכי דין בתחום המשפחה, הוא ענייני מזונות. חובת תשלום מזונות ילדים מוטלת על האב ותכליתה היא ראויה – לדאוג לכלכלת הילדים. החובה הזו מוטלת גם היא מכוח הדין הדתי-אישי (שהרי מדובר בעניין הנגזר "מנישואין וגירושין"). כמו כן, גם בני זוג חסרי דת חייבים בתשלום מזונות לילדיהם בהתאם לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959. חוק המזונות קובע, כי במידה ואין לאב דין אישי (כלומר – דת), הרי שאז יחול עליו החוק המתואר. דהיינו, אין אפשרות "לברוח" מחובת תשלום המזונות.

לגבי מזונות לגופם, בעת גירושין יכולה האם להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, אפשר גם להגיש תביעה למזונות זמניים (עד לדיון בתביעת המזונות העיקריים). לרוב, שיעור דמי המזונות עומד  על 1,200-1,400 ש"ח כסכום מינימאלי, המשולם לכל ילד. כך שאחד הדברים שמעסיקים עורכי דין לענייני משפחה, הוא תביעות בתחום המזונות.

גישור גירושין:

אחד התחומים שיותר ויותר תופסים נפח בתחום עשייתם של עורכי הדין בתחום המשפחה, הוא גישורים. גישור משפחתי נועד להביא את בני הזוג לידי הסכם גירושין ולמעשה לחסוך להם הליך משפטי יקר, ארוך ומורכב. כיום, יותר ויותר בני זוג בוחרים לנהל את הליך הגירושין בפני מגשר, שלרוב הוא גם עורך דין העוסק בתחום המשפחה. גם הנהלת בתי המשפט מעודדת בני זוג לנסות לקיים ישיבת גישור אחת לפחות, לפני ניהול הליך משפטי.

בתחום המשפחה, אין ספק כי לגישור יש יתרונות מהותיים, לצד מספר מועט של חסרונות. עיקר היתרונות מתבטאים בעובדה, שהגישור מסייע לבני זוג להגיע להסכמה ובכך הוא חוסך מהם את עוגמת הנפש של ניהול הליך גירושין מכוער ומתיש. יתר על כן, הליך גישור מסייע לבני הזוג גם לשמור על קשר תקין, אפילו שהם עתידים להתגרש. הליך גישור זול בהרבה מאשר ניהול הליך גירושין. באשר לחסרונות, דומה שהחיסרון העיקרי בתחום הגישור, הוא העובדה שבניגוד לשופט המחזיק בסמכויות, למגשר אין סמכויות להכריע בטענות בני הזוג, אלא כל תכליתו היא להביא אותם להסכמה.

הסכמי ממון:

הסכם ממון הוא הסכם שנחתם בין בני זוג לקראת נישואין או בעת נישואין, שכל תכליתו היא להסדיר את ענייני רכושם המשותף או הלא משותף. בין היתר, תכליתו של הסכם ממון, היא להכריע מה ייעשה ברכוש המשותף של בני הזוג בעת פרידה.

הכלל המשפטי, בהתאם לחוק יחסי ממון, התשל"ג-1973, הוא, כי בעת גירושין של בני זוג, יאוזן הרכוש המשותף שלהם, דהיינו – יאוזן בצורה שווה. זו למעשה ברירת המחדל הסבירה וההגיונית. עם זאת, בני זוג יכולים לעקוף את החקיקה בנושא, באמצעות חתימה על הסכם ממון.

הסכם ממון צריך לקבל תוקף של פסק דין מבית המשפט לענייני משפחה. לכן, רצוי תמיד להיעזר בשירותיו של עורך דין, אשר יוכל לכתוב הסכם ספציפי, שיתאים לצרכי בני הזוג. ככלל, רצוי גם לחתום על הסכם ממון, שכן הוא עשוי לחסוך כאבי ראש רבים בעת פרידה, כפי שיוסבר בכותרת הבאה.

תביעות רכוש:

בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג ובהיעדר הסכם ממון, ברירת המחדל החוקית היא – שהרכוש המשותף של בני הזוג יחולק שווה בשווה. אך כאן מתחילות בעיות, כאשר בני הזוג לא חותמים על הסכם ממון. דווקא ענייני רכוש מביאים לא פעם בני זוג למלחמות משפטיות קשות, שכן באופן טבעי הרכוש המשותף מביא למחלוקות קשות. לדוגמא, לעיתים ישנם בני זוג, שאינם מסכימים לגבי חלוקת העסק שהוקם ע"י אחד מהם, או לגבי דירה משותפת שנרכשה ע"י אחד מבני הזוג.

לכן, חשוב לחתום על הסכם ממון. אם לא חותמים על הסכם ממון, הרי שהדרך להליך משפטי בכל הנוגע לענייני הרכוש, קצרה מאוד.

תביעה לחלוקת רכוש אפשר להגיש לבית המשפט לענייני משפחה וכן גם תביעה לפירוק שיתוף בנכס (דהיינו – דירה). לחילופין, אפשר גם לנהל הליך גישור ולהגיע להסכמה בנושא הרכוש בעת הגירושין. בשביל כל אלו, רצוי תמיד להיעזר בשירותיו של עורך דין.

צווי הרחקה:

חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991 (להלן: "חוק למניעת אלימות במשפחה"), מאפשר לכל אדם שחווה אלימות מבן או בת זוגו או הוריו, לבקש צו הרחקה. מדובר בחוק ספציפי שמתייחס לבני משפחה וכפועל יוצא מתייחס למורכבות והייחודיות של הליכים בתוך המשפחה. לרוב, הערכאה המוסמכת לדון בתביעות מכוח חוק זה, היא בית המשפט לענייני משפחה.

בהתאם לחוק למניעת אלימות במשפחה, יכול בית המשפט להורות בצו לאדם מסוים, לא להיכנס לבית מגורים, לא להטריד אדם אחר, לא להתקרב אליו או כל דרך אחרת שנועדה לפגוע או להטריד את המתלונן שהגיש את הבקשה. בנוסף, בהתאם לאותו חוק, בית המשפט רשאי לקבוע כי נשקו של אדם שהוגשה נגדו בקשה לצו הרחקה (במידה ומוחזק) – יילקח. בית המשפט גם רשאי להטיל על מי שהוגשה נגדו בקשה לצו, הפקדה כספית או כל תנאי ערובה.

לא פעם, נעשה שימוש בחוק למניעת אלימות במשפחה, במקרים של אלימות או תוקפנות ובמיוחד במקרים שבהם בני זוג מצויים בהליכי גירושין. לשם כך, חשוב ומומלץ להיעזר בעורך דין משפחה.

ענייני ירושות וצוואות:

בין הנושאים העיקריים שבהם עוסקים עורכי דין לענייני משפחה, מודגש נושא הצוואות והירושות. החוק המסדיר את התחום הוא חוק הירושה, התשכ"ה- 1965. חלוקת עיזבון של מנוח יכולה להיערך בשתי דרכים: באמצעות צוואה ובאמצעות ירושה על פי דין, בהיעדר צוואה. נסביר:

צוואה: יכולה להיחתם במספר דרכים. הדרך האחת היא – שהמצווה כותב צוואה לבדו, חותם בשמו וסוגר אותה במגירה עד יום מותו. דרך נוספת היא – לחתום על צוואה בפני שני עדים. גם צוואה כזאת צריכה להיעשות בכתב יד. עוד דרך לכתיבת צוואה היא – בפני עדים ובעל פה. אך במקרה זה, על העדים לכתוב זיכרון דברים ולמסור אותו לידי רשם הירושה. אם המצווה לא נפטר בתוך חודש מרגע מסירת הצוואה בעל פה, אזי הצוואה תתבטל. עוד דרך לכתוב צוואה היא – לעשות זאת בפני רשות. דהיינו, המצווה פשוט מקריא צוואה בפני בית המשפט לענייני משפחה.

כאשר ישנה צוואה, עם מותו של המצווה, יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה לרשם הצוואות והירושות. האחרון צריך לפרסם את דבר הצוואה ולקבוע פרק זמן, שבו צדדים שלישיים יוכלו להתנגד לקיום הצוואה. בהיעדר התנגדות לצוואה, רשם הירושה יורה על מתן צו קיום צוואה ומאותו הרגע אפשר לפעול לפי הצוואה. אם יש התנגדות לצוואה, אזי הדיון בהתנגדות יעבור לדיון בפני בית המשפט לענייני משפחה.

בהיעדר צוואה: חוק ירושה קובע ברירת מחדל, דהיינו, היורשים על פי חוק הם ילדיו של המנוח ובת זוגו ולהיפך. במקרה כזה, הפרוצדורה דיי דומה. יש להגיש בקשה לרשם לענייני ירושה לשם קבלת צו ירושה. גם אז תהיה תקופת ביניים שבה צדדים שלישיים יוכלו להתנגד לקיום הצוואה. בהיעדר התנגדות, יינתן צו קיום צוואה. במידה תהיה התנגדות, אזי ההתנגדות תועבר לדיון בפני בית המשפט לענייני משפחה.

בין העילות לביטול צוואה, שבגינן מוגשות התנגדויות: צוואה נכתבה באונס, בכפייה, תחת השפעה לא הוגנת, כאשר הצוואה עמומה, כאשר ישנה ירושה ולצד שלישי יש זכויות בנכס מהעיזבון של המנוח ועוד מגוון רב של מקרים.

נושאים נוספים:

רשימת הנושאים שבהם עוסקים עורכי דין לענייני משפחה שהוצגה עד כה, אינה רשימה סגורה. ישנם עוד נושאים רבים שבהם עוסקים עורכי דין בתחום דיני המשפחה. לדוגמא: ענייני אפוטרופסות, ענייני אימוץ ילדים, ענייני פונדקאות, סכסוכים כספיים בין בני משפחה ועוד מגוון רב של נושאים.

איך בוחרים עורך דין מתאים?

בחירת עורך דין לענייני משפחה הוא נושא לא פשוט. ישנם עורכי דין טובים יותר וטובים פחות. ישנם עורכי דין צעירים ועורכי דין לא צעירים. לקראת סיום, נציג מספר עצות, כיצד לבחור עורך דין לענייני משפחה, כדלקמן:

כימיה: הטיפ החשוב ביותר, הוא לבחון האם יש כימיה ביניכם לעורך הדין בו אתם רוצים לבחור. אל תשכחו שעורך הדין שלכם לענייני משפחה, עתיד ללוות אתכם תקופה ארוכה בנושא מאוד כאוב – תחום המשפחה. לא מדובר בעורך דין שמלווה אתכם לתקופה קצרה, לשם חתימה על הסכם שכירות. מדובר בהליך מורכב (כל תחום בתחום המשפחה). לכן, חשוב מאוד לוודא שיש לכם כימייה עם עורך הדין.

עלות כספית: לעיתים, הזול, הוא גם היקר ביותר. אך מנגד, היקר מידי אינו תמיד מוצדק. דהיינו, בכל הנוגע לעלות של עורך דין לענייני משפחה, אין כלל בסיסי. אך אם סכום שכר הטרחה נמוך בצורה קיצונית, יש לחשוד ולברר מה טיבו ויכולותיו של עורך הדין. מנגד, לא צריך לבחור עורך דין יקר מידי: יש לבחון מה שכר הטרחה הראוי בהתאם לכל מקרה ובהתאם לשכר הטרחה הנהוג, לנהל משא ומתן.

ניסיון: הליכי משפחה דורשים ידע וניסיון רב – לא רק ניסיון משפטי אלא גם ניסיון חיים. לכן, חשוב מאוד לבחור עורך דין מיומן, בעל ניסיון ובעל הכשרה רבה בתחום.

דיני משפחה
דרגו