מי ידון בתיק הגירושין שלי – בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה?
בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה – במדינת ישראל הסמכות לדיון בתיקי גירושין נתונה לשני גופים: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. הדבר שקובע היכן יידון המקרה שלך הוא מרוץ הסמכויות.
מרוץ הסמכויות? מה זה?
בתהליך המשפטי הנוגע לגירושין ישנה חשיבות גדולה לשאלה: מי פתח ראשון תיק גירושין? מי היה הראשון שהגיש תביעה לגירושין ואיפה הוא הגיש אותה? כיוון שלשני בתי הדין יש את הסמכות לדון בהיבטים השונים של הגירושין, הרי שמי שקיבל לידיו ראשון את הסמכות לדון בתיק יהיה זה שבידו תהיה הסמכות הבלעדית לכך.
לדוגמה: אם הבעל הוא זה שפנה ראשון לבית הדין הרבני וביקש לפתוח תיק גירושין, הרי שבית הדין הרבני קיבל את הסמכות לדון במקרה ובכל היבטיו – משמורת, חלוקת רכוש, הסדרי שהות וכן הלאה.
הזמן הוא בעל משמעות חוקית: לפי החוק, הבקשה שהוגשה מוקדם יותר היא זו שמקבלת תוקף. גם אם האישה תגיש בקשה לפתיחת תיק גירושין בבית דין לענייני משפחה, אבל היא תעשה זאת אחרי שהבעל כבר הגיש בקשה לבית דין רבני, הרי שהתיק יידון בבית הדין הרבני.
עם זאת, במקרים מיוחדים ייתכן ויוחלט שלמרות שהוגשה קודם בקשה לבית הדין הרבני המקרה יידון בכל זאת בבית המשפט לענייני משפחה – למשל, אם הבעל מבקש לנצל את בית הדין כדי להתחמק מתשלומי מזונות.
מה זה משנה? מה ההבדל בין בית דין רבני לבית משפט לענייני משפחה? האם אין רק חוק אחד בארץ?
באופן כללי מאוד נהוג לומר שבית הדין הרבני עדיף לגבר ובית המשפט לענייני משפחה עדיף לאישה אבל חשוב לבדוק את ההבדלים כשהם נוגעים למקרים פרטניים – ייתכן ובחלק קטן של המקרים יהיה עדיף לאישה דווקא לפנות לבית דין רבני.
ההבדל המשמעותי ביותר הוא שבית הדין הרבני דן לפי המשפט העברי וההלכה ואילו בית המשפט לענייני משפחה דן לפי הדין האזרחי.
ניקח דוגמה: לפי הדין האזרחי, הזכויות הסוציאליות והפנסיוניות שנצברו במהלך הנישואין הינן חלק מהרכוש שעומד לחלוקה. לפי הדין העברי הן אינן חלק מהרכוש שעומד לחלוקה. הדבר נכון, דרך אגב, גם לגברים וגם לנשים ולכן – לכאורה – אין אפליה של מין אחד יחסית לאחר. עם זאת, כיוון שבאופן כללי גברים עובדים יותר, מרוויחים יותר ונהנים מתנאי שכר טובים יותר מנשים הרי שברוב המקרים האישה היא זו שתיפגע מכך – במקרה שהתיק נידון בבית דין רבני – ולא הגבר.
זו דוגמה נקודתית. יש עוד דוגמה מתחום אחר?
כן. הבה ניקח את הנושא הכאוב של בגידה. גם כאן ישנו הבדל בין הגישה של בין הדין הרבני לבין זו של בית המשפט לענייני משפחה.
בבית הדין הרבני, במקרה של בגידה של אחד מבני הזוג חלוקת הרכוש תושפע: הצד הבוגד יקבל פחות ממה שהיה צריך לקבל אם לא הייתה בגידה. למשל: דירה שהייתה צריכה להיות מחולקת ביחס שווה תחולק באופן שיפגע בצד הבוגד.
בבית המשפט לענייני משפחה, לעומת זאת, לבגידה אין השפעה על חלוקת הרכוש והיא לא תילקח בחשבון במסגרת הדיונים.
האם בית הדין הרבני גם יכול לקבוע הסדרי שהות שונים במקרה של בגידה?
לא. לבגידה אין השפעה על הסדרי השהות ועל המשמורת. רק במקרה שבו האם לא מתפקדת יכול בית הדין הרבני לקבוע שלא תהיה לה משמורת וגם זה רק בכפוף לחוות הדעת של העובדת הסוציאלית.
לסיכום: לפני שמחליטים אם לגשת לבית דין רבני או לבית משפט לענייני משפחה כדאי לבחון כל מקרה לגופו כדי לבחור בערכאה הנכונה עבורנו והמתאימה למקרה שלנו.
לייעוץ בנושא – פנו אלינו
