מה זה הסדרי ראיה?

ברוב המקרים, לאחר הגירושין אחד מההורים מקבל משמורת על הילדים – דהיינו הילדים גרים אצלו; צד זה נקרא בלשון עורכי הדין ההורה המשמורן. הצד השני מקבל זמנים מסוימים שבהם הוא יראה את הילדים ולעיתים הם גם יגורו אצלו בחלק מהזמן. המסגרת שבה מוסדרים זכויות ההורה שאיננו משמורן לגבי פגישות עם הילדים והזמנים שבהם הם יגורו אצלו נקראת הסדרי ראייה.

 

איך מחליטים על הסדרי הראיה?

ההגדרה של הסדרי הראיה היא חלק מתהליך הגירושין. ההסדרים צריכים להיקבע בהסכמה בין הצדדים. במקרה שהצדדים אינם מצליחים להגיע להסכמה, בית הדין ימנה פקיד סעד שיבחן את המצב וייתן המלצות לבית הדין.

 

למה האב הוא זה שצריך הסדרי ראיה ולא האם?

כיוון שברוב המקרים האם היא זו שמקבלת את המשמורת ולא האב. דיני משפחה בחוק הישראלי מבוססים על המשפט העברי – ההלכה. לפי המשפט העברי האם היא זו שצריכה לטפל בילדים ולכן כך גם נקבע החוק בישראל. האם מדובר בשריד לעידן אחר? כן ולא. גם בימינו, ברוב המקרים וברוב המשפחות האימא היא זו שמטפלת בילדים ולכן היא זו שצריכה לקבל את המשמורת עליהם. עם זאת ישנם לא מעט מקרים של גברים שמעורבים בגידול הילדים באופן שווה ולכן צריך לקוות שבית המשפט ימצא פיתרון למקרים הללו.

בנוסף, הסדרי ראיה יכולים להסדיר גם מצב של משמורת משותפת שבה ההורים הגרושים מגדלים באחריות משותפת ומתוך חלוקת זמן שוויונית יותר את הילדים.

 

האם ישנם מקרים שבהם האב מקבל משמורת והאם היא זו שמקבלת הסדרי ראיה?

זה נדיר, אבל זה קרה וקורה. למשל, כאשר האם איננה מתפקדת מסיבות בריאותיות ואחרות.

 

אם נקבעו הסדרי ראיה, האם האב חייב לראות את הילדים?

לא. הסדרי הראייה קובעים מתי האב רשאי לראות את הילדים אבל הם אינם מחייבים אותו לראות אותם בזמנים קבועים מראש. לתופעת האבות שלא עומדים בהסדרי ראיה יש השלכות שליליות מכמה היבטים:

  • · פגיעה בילדים שמהם נשללת דמות האב ושנפגעים מכך שהאבא שלהם לא מתייחס אליהם ולא מפגין אכפתיות.
  • · פגיעה באם שצריכה לטפל לבד בילדים, לשכור שמרטף בכל פעם שהיא צריכה לצאת לסידורים או לכל דבר אחר ולא לדעת אם היא יכולה לקבוע לעצמה תוכניות כי היא לא יודעת אם האב יבוא או לא.

לאחרונה פסק בית המשפט שאם האב לא עומד בהסדרי הראיה ולא בא בזמנים שנקבעו, האם יכולה לתבוע דמי שמרטפות. בנוסף היא יכולה לתבוע הגדלה של דמי מזונות כיוון שמדובר בשינוי משמעותי בנסיבות שלפיהם נקבע סכום המזונות.

 

מה קורה אם האם (או הצד המשמורן) לא עומד בהסדרי הראיה?

לדוגמה: האם מחליטה שלמרות שתורו של האב לקחת את הילדים ביום מסוים, היא לא מסכימה לכך בגלל תוכניות או סיבות אחרות. אם האב יפנה לבית המשפט, ייתכן והאם תשלם קנס – תשלום לאוצר המדינה על כך שהיא לא מצייתת להסדרי הראיה שנקבעו והינם בעלי מעמד של פסק דין. על האם להציג סיבות מבוססות לכך שהיא מסרבת ובית המשפט יחליט אם הנסיבות מצדיקות זאת (למשל, במקרים של אלימות כלפי הילדים או הזנחה שלהם.)

 

מה עושים אם הילד מסרב לראות את האבא?

אם אין נסיבות שמצדיקות את הסירוב, האב יכול להגיש תביעה לבית המשפט שיכריז על הילד כ"מרדן" – מה שיבטל את חובת האב לשלם מזונות לילד. כמובן שהקביעה תינתן רק לאחר שבית המשפט יבדוק היטב את הנסיבות ואת עמדות שני הצדדים.

 

האם הסדרי הראיה יכולים להשפיע על גובה המזונות?

ישנה מגמה בבית המשפט להפחית את גובה המזונות המוטלים על האב בהתאם למספר הלילות שהילדים שוהים אצלו – אם הם נמצאים אצלו הרבה הרי שבית המשפט יתחשב בכך ויפחית מתשלום המזונות.

ילדים משמשים יותר מדי פעמים כלי בשדה הקרב של הגירושין. הדבר קורה פעמים רבות ולכן חשוב להזכיר שוב ושוב: השאירו את הילדים מחוץ למאבק ונהלו את תהליך הגירושין כך שהילדים לא יהיו מעורבים בו – עד כמה שניתן.

מעוניינים לקבל מידע נוסף בנושא הסדרי ראיה  ? צרו קשר עם עורך דין משפחה יעקב בלס – מומחה לתחום גירושין ודיני משפחה ותקבלו שירות מקצועי ויחס אישי וחם.

הסדרי ראיה – לראות או לא לראות: שאלות ותשובות על הסדרי ראיה
דרגו
תגובה אחת ל הסדרי ראיה – לראות או לא לראות: שאלות ותשובות על הסדרי ראיה
  1. […] ונושא הסדרי הראיה. בשורות הבאות נבחן את הקשר שבין הסדרי הראיה והמזונות לילדים במקרים […]


[למעלה]

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים