הסכמים בדיני משפחה

תחום דיני המשפחה מתקשר אצל רוב האנשים לענייני גירושין בלבד. אך גירושין הם רק חלק אחד מתחום דיני המשפחה, שעוסק במגוון רחב מאוד של תחומים, שכולם קשורים ומתנקזים למונח המכונה "דיני משפחה". תחום דיני המשפחה כולל גם "חוזים". אומנם לא מדובר בחוזים המוכרים לכולנו, בין אדם הקונה דבר מה לאדם המוכר דבר מה, אלא לחוזים בין צדדים שהם קרובי משפחה או אף צדדים הנשואים זה לזו. מכאן נשאלת השאלה: מה הדין לגבי הסכמים בתחום דיני המשפחה?

משום שמדובר בנושא אשר אין לגביו כתיבה מקיפה ברשת, מצאנו לנכון לכתוב את המאמר שלהלן, אשר יעסוק בתיאור המגוון הרחב של עיקר ההסכמים המוכרים והמאפיינים את תחום דיני המשפחה, החל מהסכמי ממון ועד הסכמי הורות משותפת. המאמר שלהלן בנוי בצורה של שאלות ותשובות, לגבי כל סוג של הסכם שאותו נסקור. בתחילה נסביר מהן הערכאות השיפוטיות הנוגעות לתחום דיני המשפחה ומהן סמכויותיהן. לאחר מכן נדון ונסקור מגוון רחב של הסכמים בתחום דיני המשפחה וכל זאת לנוחיות הגולשים והגולשות, כדלקמן:

בטרם נתחיל, נבקש להעיר: המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני. לשם כך,ניתן לפנות למשרדנו. כל המסתמך על מאמר זה, עושה כן על אחריותו בלבד.

 

מהן סמכויות בית הדין הרבני?

בישראל יש שתי ערכאות שיפוט בתחום דיני המשפחה. הערכאה האחת היא בית הדין הרבני, אשר לגביו מיד נרחיב. הערכאה השנייה היא בית המשפט לענייני משפחה.

בישראל, נישואין וגירושין נערכים על פי הדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג- 1953, קובע, כי נישואין וגירושין בישראל בין יהודים ייערכו על פי דין תורה. חוק זה מסמיך את בתי הדין הרבניים, לעסוק באופן בלעדי בענייני נישואין וגירושין. כלומר, בני זוג יהודים המבקשים להינשא, יכולים לעשות זאת רק בהתאם לדין הדתי ולא בדרך אחרת. נדגיש, כי סמכות בית הדין הרבני היא לעסוק רק בענייני נישואין וגירושין. כתוצאה מכך יש לו גם סמכות לעסוק בתביעות שלום בית, מזונות ילדים ואישה וכן בתביעות כתובה. כל אלו נגזרים של המונח "נישואין וגירושין".

לבית הדין הרבני אין סמכות לעסוק בענייני רכוש ובענייני משמורת ילדים, אלא במקרה שבו תובע בתביעת גירושין, כורך את תביעת הגירושין יחד עם ענייני המשמורת והרכוש. במקרה כזה, בית הדין הרבני "קונה" סמכות לדון בנושאים אלו, אשר ככלל אין לו סמכות לעסוק בהם. לבית הדין הרבני יש גם סמכות שיפוט בנושאים אלו, במקרים שבהם יש בין בני הזוג הסכמה. כלומר, בית הדין הרבני רשאי לעסוק בתביעת רכוש בין בני זוג, במידה ושני בני הזוג הסכימו על כך. למשל: לבית הדין הרבני יש סמכות לתת צו ירושה רק בהסכמה של כל היורשים על פי דין. לבית הדין הרבני יש סמכות לאשר הסכם ממון אם בני הזוג מסכימים על כך. דהיינו, בית הדין הרבני הוא ערכאת שיפוט לכל דבר ועניין, אשר בסמכותה לעסוק באופן ייחודי בענייני נישואין וגירושין וכן בעניינים נוספים, במידה וקיימת הסכמה על סמכות השיפוט שלו וכן חריג ה"כריכה" כנ"ל.

נציין, כי תביעת גירושין יכולה להתנהל בשתי דרכים:

(1) באמצעות הגשת תביעה לגירושין, שהיא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. במקרה כזה, על הבעל או האישה להגיש כתב תביעה לבית הדין הרבני, לפרט את העובדות הרלוונטיות היוצרות עילת גירושין וכן לנהל הליך משפטי מלא.

(2) לעומת זאת, תביעת גירושין יכולה להתנהל בהסכמה. במידה ולבני הזוג יש הסכם גירושין ברבנות, אזי על שני בני הזוג להגיש תביעה לאישור הסכם גירושין לבית הדין הרבני.

נעיר כי בית הדין הרבני הוא ערכאה משפטית, אך הדיינים בבית הדין הרבני אינם שופטים אלא רבנים-דיינים, אשר נבחרים ע"י הוועדה לבחירת דיינים שבראשותה יושבת שרת המשפטים. דיין צריך להיות מוסמך לרבנות, אך לא חייב להיות עו"ד במקצועו. על החלטת בית הדין הרבני האזורי, ניתן לערער לבית הדין הרבני הגדול הנמצא בירושלים, אשר בראשותו עומד הרב הראשי לישראל.

 

מהן סמכויות בית המשפט לענייני משפחה?

כאמור, לבית הדין הרבני יש סמכות ייחודית לעסוק בענייני נישואין וגירושין במדינת ישראל. מאידך, יש ערכאה משפטית נוספת בישראל, הנקראת בית המשפט לענייני משפחה. מדובר בבית משפט "שלום" ושופטיו הם שופטים של בית משפט השלום, אך גם בעלי מומחיות בתחום דיני המשפחה. שופטי בית המשפט לענייני משפחה נבחרים ע"י הוועדה לבחירת שופטים. ערעורים על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, מוגשים לבית המשפט המחוזי וניתן גם לערער לאחר מכן, לבית המשפט העליון – אך ברשות.

בית המשפט לענייני משפחה הוקם בשנת 1995, בעקבות המלצה של וועדה מיוחדת, אשר מונתה לצורך בחינת אפשרויות לייעל את תחום דיני המשפחה בישראל. וועדה זו נקראה וועדת שיינבויים. בין המלצות הוועדה, היו להקים בית משפט מיוחד אשר יעסוק רק בתחום דיני המשפחה. בנוסף, המליצה הוועדה על ניהול תיקי משפחה בדלתיים סגורות והתאמת דיני הראיות וסדרי הדין בבית המשפט לענייני משפחה, לאופן התואם סכסוכים משפחתיים שהם אישיים בהרבה ורגשיים יותר, מאשר סכסוכים אזרחיים רגילים.

ואכן, בשנת 1995 יושמו ההמלצות של הוועדה המוזכרת ונחקק חוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995. חוק זה מסמיך את בתי המשפט לענייני משפחה לעסוק בסכסוכים בין בני משפחה. "בני משפחה" מוגדרים בתור: הורים וילדים, הורים מאמצים וילדים מאומצים, אחים ואחיות, סבים וסבתות, זוגות נשואים וזוגות ידועים בציבור.

בהתאם לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לעסוק בכל התחומים הנוגעים לדיני המשפחה, לדוגמא: אישור הסכמי ממון, אישור הסכמים בתחום דיני המשפחה, ענייני אימוץ ילדים, ענייני משמורת ילדים והסדרי ראיה, הסכמי פונדקאות, תביעות להתרת נישואין, עניינים הנוגעים לגיל הנישואין, ענייני שמות ושינוי שמות, ענייני ממון וחלוקת רכוש בין בני זוג, ענייני מזונות (סמכות זו מקבילה לסמכותו של בית הדין הרבני), מחלוקות כספיות בין ידועים בציבור או זוגות שנישאו והתגרשו או זוגות נשואים ומגוון רב של תחומים. נעיר, כי סמכויות בית המשפט לענייני משפחה הן רחבות וחלות על כל תחום המשפחה בישראל, מלבד הסמכות לשפוט בענייני נישואין וגירושין אשר שמורה לבית הדין הרבני.

 

מהו הסכם קדם נישואין?

ישנם בני זוג אשר מתכננים להינשא בזמן הקרוב, אשר עורכים ביניהם הסכם טרום נישואין. לרוב, מטרתו של הסכם זה היא להסדיר את אופן הגירושין ביום פקודה וגם להסדיר את האופן שבו ינהגו איש עם רעהו או רעותו במהלך חיי הנישואין.

למשל, ישנם הסכמי נישואין שקובעים, כי שני הזוג ינהגו זה עם זו בכבוד והדדיות במהלך חיי הנישואין. ישנם כאלו המסדירים במסגרת הסכם קדם נישואין, הוראות המתייחסות ליום גירושין, כגון: מי מבני הזוג יעזוב את הבית, כיצד יתגרשו בני הזוג (בהסכמה) ועוד מגוון רחב של נושאים. ישנם גם הסכמי קדם נישואין שהם הסכמים הכוללים הסכם ממון ונדרש לאשר את הסכם קדם הנישואין בפני נוטריון, על מנת לתת לו תוקף חוקי ומשפטי. מאידך, ישנם גם הסכמי קדם נישואין שהם הסכמים "התנהגותיים" בלבד.

כך שאם נסכם את הנקודה הזו, הסכם קדם נישואין הוא שם כולל למגוון הסכמים הנחתמים בין בני זוג לקראת נישואין. ישנם הסכמי קדם נישואין שהם הסכמים שנועדו להסדיר את אופן הגירושין ואת מרקם הזוגיות. ישנם הסכמי קדם נישואין שכוללים גם הסכם ממון בין בני הזוג ועוד. לקראת עריכת הסכם כזה, רצוי מאוד לפנות לקבלת ייעוץ מעורך דין משפחה.

 

מהו הסכם הורות?

בשנים האחרונות קיימת תופעה של אנשים אשר מבקשים להקים משפחה, אך ללא נישואין ואף ללא זוגיות. לא מדובר בידועים בציבור המקיימים חיי זוגיות, אלא באנשים שהם אולי חברים טובים אך לא בני זוג. כלומר, אנשים שהם ידידים טובים (גבר ואישה), אשר מבקשים להקים משפחה יחדיו. במקרים כאלו, נוהגים רבים לחתום על הסכם אשר נקרא "הסכם הורות משותפת".

מדובר בהסכם שתנאי בלעדי לו הוא: ששני החתומים עליו הם בגירים. כמו כן, תכליתו של הסכם כזה היא להסדיר את אופן גידול הילד לכשייוולד וכן את הזכויות והחובות של שני הצדדים, לרבות הזכויות הכלכליות. בנוסף, הסכמי הורות רבים כוללים גם מנגנון לפתרון מחלוקות בעת צורך (כמו פנייה לגישור וכו'). לעיתים קרובות, מדובר בהסכמים שנעשה בהם שימוש ע"י זוגות חד מיניים, בין היתר כאשר אחד מבני הזוג מעוניין לשמש בתור הורה לילד של בן או בת הזוג. בנוסף, במקרים רבים נעשה שימוש בהסכם הורות לצורך הסדרת הזכויות של שני הורים חד מיניים, המסכמים יחדיו עם אם פונדקאית (זאת בנפרד להסכם פונדקאות).

ככלל, ישנם כמה נושאים שכדאי לכלול במסגרת הסכם הורות, לדוגמא: את הכניסה להיריון (פונדקאות וכו'). כמו כן, הסכם הורות משותפת לטיפולים אצל זוגות שאינם נשואים, עשוי גם לכלול הסכמות באשר לבית החולים בו תתבצע הלידה וכן את הרופא\ים המטפל/ים. בנוסף, כדאי להגדיר מראש מהי האחריות של ההורים, כלומר: באילו זמנים ישהה הילד עם כל הורה וכן גם להסדיר את חובת המזונות לילדים. במסגרת הסכם הורות כדאי גם לקבוע, כי ההורים ידאגו למגורים קרובים עד הגעת הילד לגיל 18 וזאת כדי למנוע קשיים בנוגע לטיפול בילד. כן רצוי לקבוע מי יישא במימון צרכיו של הילד (בנפרד מהמזונות). לדוגמא: בילויים, טיסות לחו"ל, טיולים, הוצאות רפואיות ועוד. כדאי גם לקבוע כיצד ישולמו הכספים, אם באמצעות תשלום קבוע או תשלום בהתאם לדרישה וכו'.

ההצעה הטובה ביותר במסגרת עריכת הסכם הורות, היא לחתום עליו בפני ובסיוע של עו"ד משפחה, שכן מדובר בהסכם מורכב מאוד, שמצריך ידע רב וניסיון בתחום דיני המשפחה.

 

מהו הסכם חיים משותפים?

במובן מסוים, הסכם חיים משותפים דומה להסכם קדם נישואין. מדובר בהסכם זוגיות, אשר בדרך כלל נחתם ע"י בני זוג שלא בהכרח מעוניינים להינשא, אלא רק לחיות יחדיו. הסכם חיים משותפים נועד להתוות "מסגרת" לזוגיות ולקבוע את אופן ההתנהגות של בני הזוג איש עם רעותו. הסכם חיים משותפים כולל בדרך כלל את אופן החיים המשותפים, את האחריות הכספית של בני הזוג איש עם רעותו, את האחריות האישית של בני הזוג לילדיו של בן הזוג האחר ואת האחריות האישית של בני הזוג בעת פרידה, במידה ותהיה.

בדומה להסכמי קדם נישואין, לעיתים הסכם חיים משותפים עשוי לכלול נושאים נוספים. לדוגמא: הסכם ממון, אשר תכליתו היא להסדיר את אופן חלוקת הרכוש המשותף של בני הזוג בעת פרידה. במקרה זה, יש צורך לאשר את הסכם הממון בפני נוטריון או בית המשפט לענייני משפחה.

נסכם: הסכם חיים משותפים הוא הסכם אשר נחתם בין בני זוג אשר מקיימים יחדיו משק בית משותף וחיים יחדיו בזוגיות. תכליתו של הסכם חיים משותפים היא להתוות הוראות המחייבות את בני הזוג, באשר לאופי ואופן התנהגותם במהלך חיי הזוגיות ובמידה ויהיה צורך, לאחר חיי הזוגיות.

 

מהו הסכם גירושין?

הסכם גירושין הוא הסכם הנחתם בין בני זוג המבקשים להתגרש. כאמור, הסמכות לעסוק בענייני נישואין וגירושין שמורה לבית הדין הרבני. גירושין יכולים להתבצע בדרך של ניהול הליך משפטי, דהיינו: באמצעות הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני. תביעות אלו הן תביעות מורכבות המצריכות הוכחה של עילת גירושין מבין עילות הגירושין שנמצאות בדין הדתי-עברי (לדוגמא: מעשה בגידה, מעשה כיעור, מום פיזי, סירוב לקיום יחסי מין, אישה העוברת על דת יהודית, אישה מורדת ועוד מגוון עילות). כמו כן, הליך גירושין המתנהל כתביעה משפטית, הוא הליך משפטי לכל דבר ועניין. על הצדדים להעיד עדים, להעיד בעצמם וכו'. במסגרת תביעת גירושין, רק אם השתכנע בית הדין הרבני שיש עילת גירושין, הוא יורה על גירושין ומתן גט.

עם זאת, את תביעת הגירושין אפשר לנהל בצורה אחרת, קלה ופשוטה בהרבה והיא באמצעות עריכת הסכם גירושין בין בני הזוג.

הסכם גירושין יכול לכלול הסכמה על הגירושין עצמם, אך לא בהכרח הסכמה על נושאים אחרים, כמו משמורת ילדים, חלוקת הרכוש בין בני הזוג ועוד. מאידך, הסכם גירושין יכול לכלול את כל נושאי המחלוקת הטבעיים בענייני גירושין. עם זאת, במידה ובני הזוג אכן הגיעו להסכם גירושין, אשר לכל הפחות כולל את ההסכמה להתגרש בבית הדין הרבני, אזי עליהם להגיש תביעה לאישור הסכם גירושין בהסכמה. תביעה זו תידון בפני בית הדין הרבני, אשר לרוב יורה על מתן גט, במידה והתרשם כי זהו אכן רצונם של בני הזוג.

לא פעם אנו נשאלים ע"י לקוחות, האם ביטול הסכם גירושין, במקרה של הפרת הסכם גירושין, הוא אפשרי. תשובתנו לשאלה זו היא, שביטול הסכם גירושין אינו עניין של מה בכך. יש להראות טעמים כבדי משקל, כמו: רמאות של אחד מבני הזוג, הטעיה, כפייה וכו', כדי להביא לביטול מוחלט של הסכם גירושין. עם זאת, כדי להימנע מסיטואציה שבה חלילה יום אחד תרצו לבטל הסכם גירושין ותסתבכו, כדאי לערוך הסכם גירושין רק בליווי של עו"ד גירושין.

 

מהו הסכם שלום בית?

תביעה לשלום בית היא תביעה שמוגשת ע"י אחד מבני הזוג במסגרת הליך גירושין, שתכליתה "להביא" את הצד השני לידי שלום בית (כלומר: פיוס) ובכך למנוע את הגירושין בין בני הזוג. כתוצאה מכך, לא פעם קורה במסגרת הליך גירושין, שבני הזוג מוצאים את עצמם מתלבטים ומעוניינים לבחון אפשרות להחזיר את הזוגיות ואת הנישואין למסלול תקין. לכן, בני זוג לעיתים חותמים על הסכם שלום בית. הסכם זה בדרך כלל מוגבל לתקופה אשר במסגרתה חוזרים בני הזוג לחיות יחדיו לצורך שיקום הנישואין. והיה והשיקום ושלום הבית לא צלחו, פתוחה הדרך בפניהם להמשיך בהליך הגירושין. והיה ושלום הבית הצליח, הרי שהליך הגירושין נמנע, לטובת כולם.

 

מהו הסכם ממון?

הסכם ממון בין בני זוג, הוא הסכם אשר תכליתו להסדיר את אופן חלוקת הרכוש המשותף של בני הזוג בעת גירושין. חוק יחסי ממון, התשל"ג-1973 קובע, כי בעת גירושין, בני הזוג ייערכו ביניהם את חלוקת רכוש משותף באופן שווה. זו, למעשה, ברירת המחדל המכונה בחוק יחסי ממון בתור "הסדר איזון המשאבים".

עם זאת, החריג לאותה ברירת מחדל (לא החריג הבלעדי, אך לא נרחיב על כך במאמר זה), בא לידי ביטוי בהסכם יחסי ממון. אם בני הזוג ערכו ביניהם הסכם ממון ובמסגרת ההסכם קבעו ביניהם חלוקת רכוש שונה בהסכמה, הרי שהוראות הסכם הממון הן אלו שיחולו על בני הזוג ולא ברירת המחדל החוקית שאותה הזכרנו.

הסכם ממון הוא הסכם שצריך לקבל תוקף משפטי מוסמך לצורך אישורו החוקי. כלומר, יש להגיש בקשה לאישור הסכם ממון. נסביר: אם בני זוג ערכו הסכם ממון לפני נישואין, אזי יהיה עליהם לאשר אותו בפני נוטריון (שהוא גם עו"ד משפחה). אם בני זוג ערכו הסכם ממון לאחר נישואין, אזי יהיה עליהם לאשר אותו בפני בית המשפט לענייני משפחה (או בית הדין הרבני, אם הם מסכימים לכך). נעיר, כי לצורך אישור הסכם ממון, בית המשפט (או הנוטריון המאשר) צריך להתרשם כי בני הזוג אכן הבינו את תוכן ההסכם ואת השלכותיו.

משום שמדובר בהסכם אשר מקבל תוקף חוקי מערכאה שיפוטית, הרי שככלל, ביטול הסכם ממון הוא מעשה לא שכיח, אלא במקרים חריגים מאוד שבהם מוכח כי ההסכם נערך בכפייה, מרמה וכו'.

 

מהו הסכם מזונות?

מכוח הדין הדתי-אישי, חלה על האב חובה מוחלטת לשאת בדמי מזונות לטובת ילדיו. תכלית דמי המזונות היא לאפשר לילדי האב, למרות שאינם מתגוררים עמו תחת אותה קורת גג, קיום כלכלי הולם. במקביל, גם האישה עשויה לעיתים להיות זכאית לדמי מזונות, אך מזונותיה מוגבלים עד למתן הגט הסופי המורה על גירושי בני הזוג. הליך מזונות, בדומה לגירושין, יכול להתנהל כתביעה משפטית. לעומת זאת, הוא יכול להתנהל בהסכמה, כלומר, באמצעות הסכם.

הסכם מזונות הוא הסכם הנערך בין ההורים, הקובע את שיעור המזונות שישלם האב לאם, לטובת הילדים המשותפים וכן את שינוי גובה המזונות בהתאם לגיל הילדים המשותפים. הסכם מזונות גם בדרך כלל קובע, מה יהיה שיעור ההשתתפות של האב בהוצאות נוספות, כגון: מדור, רפואה וכו'.

למען הסר ספק נעיר, כי הסכם מזונות חייב להיות מאושר ע"י ערכאה שיפוטית (בין אם בית הדין הרבני ובין אם בית המשפט לענייני משפחה). נדגיש כי הסכם מזונות אינו עניין של מה בכך וחשוב מאוד להיעזר בשירותיו של עורך דין גירושין לצורך עריכתו.

 

לסיכום:

בתחום דיני המשפחה קיימים מספר רחב של הסכמים, בין אם מדובר בהסכמים הנוגעים להורות ובין אם מדובר בהסכמים הנוגעים להסדרת הרכוש המשותף. במאמר זה סקרנו את עיקר סוגי ההסכמים הקיימים בתחום דיני המשפחה. ההמלצה החמה ביותר היא, כי אין לערוך הסכם בתחום דיני המשפחה, ללא ייעוץ וליווי של עו"ד משפחה מיומן ומוסמך.

הסכמים בדיני משפחה
דרגו