הסכמי ממון

הסכם ממון הוא הסכם שכיח מאוד בקרב בני זוג בישראל, בין אם מדובר בידועים בציבור ובין אם מדובר בזוגות שנישאו כדין. לכאורה, הסכם ממון אמור להסדיר את חלוקת הרכוש בין בני הזוג. ברם, המציאות מעידה כי מדובר בהסכם מורכב בהרבה, הכולל מאפיינים מיוחדים, שחשוב לשים לב אליהם.

במסגרת המאמר שלהלן, נסביר מהו הסכם ממון, איך חותמים על הסכם ממון, מה חשוב לכלול בהסכם ממון, כיצד אפשר לבטל הסכם ממון (ואף נציג דוגמאות לכך). כמו כן, נסביר מה הדין החל על חלוקת רכוש בין בני הזוג, בהיעדר הסכם ממון.

מהו הסכם ממון?

הסכם ממון הוא הסכם בין בני זוג, שתכליתו להסדיר את חלוקת הנכסים בין בני הזוג בעת הגירושין או הפרידה ובכך להקל עליהם, באמצעות יצירת מנגנון הסכמי, באשר לחלוקת הרכוש. בסופו של דבר, במהלך חיי נישואין וגם במהלך חיי זוגיות שאינם כוללים נישואין, בני זוג יכולים לצבור רכוש רב או לחלופין, להיות בעלי רכוש רב, שהתווסף לחיי הנישואין או הזוגיות. במהלך חיי הזוגיות או הנישואין, לא פעם ובאופן טבעי למדי, הרכוש של בן זוג אחד עשוי להתערבב ברכוש של בן/בת הזוג השני/יה. מכאן, שלאחר פרידה עשויות להתגלע מחלוקות רבות בין בני הזוג, באשר לאופן חלוקת הרכוש לאחר הנישואין.

לקריאה נוספת, אפשר לעיין במאמרנו בנושא תחת הלינק הבא:
הסכם יחסי ממון

לדוגמא, אם לאחד מבני הזוג הייתה דירה שנרכשה מכספו לפני הנישואים, כאשר לאחר החתונה שני בני הזוג התגוררו בדירה, האם לאישה יש זכות להמשיך ולהתגורר בדירה? האם יש לה זכות קניינית על הדירה? התשובה בהחלט עשויה להיות חיובית. האישה בהחלט יכולה לטעון כי יש לה זכות בדירה, לאחר שנות זוגיות רבות, שבהן השקיעה בדירה ואף התגוררה בה.

דוגמא אחרת, שכיחה מאוד, היא בני זוג שנישאו וחיו יחד שנים רבות. במהלך חיי הזוגיות, הבעל הקים עסק והשקיע את כל מרצו ורכושו (לרבות רכוש שהיה בחזקתו ובעלותו לפני הנישואין). לימים, בני הזוג התגרשו. הבעל טען כי המוניטין בעסק המצליח שהקים, שייך לו, משום שהוא הקים אותו. מצד שני, האישה טוענת, כי במהלך השנים שבהן שהבעל הקים את העסק, היא סייעה לו בנושאים אחרים, כמו גידול ילדים, תחזוקת בית וכו'. במקרה כזה, האישה בוודאי צודקת. היא בהחלט תהיה זכאית לקבל מחצית מהתגמולים של העסק.

מכאן נשאלת השאלה: כיצד אפשר למנוע את המחלוקות בשתי הדוגמאות שהוצגו לעיל? כיצד יוכל אדם לשמור על בעלות בדירה שרכש לפני הזוגיות? כיצד יוכל בעל עסק לשמור על המוניטין (והשווי הכספי) בעסק שהוא (או היא) הקימו? הדרך הטובה ביותר לעשות זאת, היא לחתום על הסכם ממון.

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), קובע, כי בהיעדר הסכם ממון, הרכוש של בני הזוג ולרבות הרכוש שהשניים צברו במהלך חיי הנישואין, יחולק שווה-בשווה בעת פרידה או גירושין. עם זאת, לכלל יש חריגים, אשר יוסברו בהמשך המאמר. אך בשלב זה נבהיר, כי הדרך הטובה ביותר לגבור על ההסדר החוקי הקיים, היא לחתום על הסכם ממון.

נדגיש, כי הסכם ממון הוא הסכם אשר נחתם בין בני הזוג. אך לא מספיק רק לחתום על הסכם ממון, אלא לאשר אותו באופן רשמי, כפי שנסביר בהמשך.

מה היתרונות והחסרונות בחתימה על הסכם ממון?

לחתימה על הסכם ממון יש יתרונות רבים ואף מעט חסרונות, כדלקמן:

יתרונות: הסכם ממון מעניק לבני הזוג שקט נפשי. הוא מעניק לבני הזוג וודאות במקרה של גירושין. הוא חוסך לשניים כאבי ראש, עלויות כספיות רבות במקרה של גירושין וכן, מחלוקות משפטיות מורכבות, ארוכות וסבוכות.

חסרונות: החיסרון הגדול ביותר בהסכם ממון, שהוא עשוי לפגוע באמון השורר בין בני הזוג. כאשר צד אחד מתעקש לערוך הסכם זה, עולה מכך ניחוח של חוסר רצון או חוסר אמון בעתיד המשותף. ובכן, המציאות מעידה, שלא פעם הסכם ממון מהווה חסם המונע נישואין. כבר היו מקרים, שבהם סירוב של אחד מבני הזוג לחתום על הסכם ממון, הביא לביטול החתונה, אף ברגע האחרון.

מצד אחד, אפשר להבין אדם שהרוויח והתפרנס בכבוד, המבקש לשמור על רכושו. מצד שני, אפשר גם להזדהות עם בן הזוג השני, שיטען כי הרצון לחתום על הסכם ממון מעיד על חוסר אמון ועל חומריות רבה. כל העמדות לכאן או לכאן, הן ראויות. אנו, לעומת זאת, סבורים כי ברוב היתרונות עולים על החיסרון שהוצג.

מה כדאי לכלול בהסכם ממון?

הסכם ממון מנצח, דהיינו, הסכם אשר ימנע מחלוקות עתידיות ויאפשר לבני הזוג "לישון בשקט", הוא הסכם אשר כולל מספר אלמנטים הכרחיים. נדגיש, כי הטיפים שנציג אינם בבחינת "רשימה סגורה", אלא קווים כללים בלבד. לייעוץ פרטני, חשוב מאוד לפנות לייעוץ משפטי. אלו הקווים המנחים:

1. תשלום המשכנתא: באופן טבעי, בני הזוג משלמים משכנתא על דירת מגורים משותפת שלהם. במידה ואכן ישנה דירת מגורים משותפת שנרכשה ע"י בני הזוג במהלך חייהם המשותפים, אם היא תחולק בין בני הזוג באופן שווה לפי הסכם ממון, חשוב מאוד לקבוע במסגרת ההסכם, מה יהיה דינה של המשכנתא לאחר הגירושין ומי יישא בתשלומים השוטפים שלה. הסדרת שאלה זו, עשויה לסייע ולחסוך מחלוקת קשה מאוד (ושכיחה למדי) בין בני הזוג, בעת פרידה.

2. דירות מגורים: ללא קשר לנושא המשכנתא שהזכרנו לעיל, במידה ולבני הזוג יש דירה/דירות מלפני הנישואין ובמידה והן אכן מוסדרות במסגרת הסכם ממון, חשוב מאוד להסדיר את הדין לגבי דירות אלו. זאת, בין אם מדובר בדירה שנרכשה לפני הנישואין או בין אם מדובר בדירה שהתקבלה במהלך הנישואין. הסדרת נושא זה במסגרת הסכם ממון, עשויה גם היא למנוע מחלוקות או טענות בהמשך.

3. פרק ב': במסגרת הסכם ממון, חשוב מאוד גם לכלול הסדרים בנוגע להמשך החיים האישיים. לרוב, לבני הזוג שנפרדו, יהיו בעתיד בני/בנות זוג חדשים/ות. לכן, במקרה כזה, רצוי מאוד לכלול בהסכם הממון מה יהיה הדין, למשל, בעניינה של דירת המגורים שהם רכשו, שאמורה לשמש את בן הזוג המגדל את הילדים המשותפים. הרי במקרה כזה, יוכל בן הזוג (ה"חדש") לטעון בעתיד, שגם לו יש זכות באותה דירה. לכן, במקרים כאלו חשוב מאוד לקבוע הסדרים.

4. הסדרה של רכוש אחר: במידה ולבני הזוג יש נכסים "ניידים", יש להסדיר מה יהיה דינם. למשל, מה יהיה הדין לגבי תכשיט יקר שנרכש ע"י בני הזוג, או תמונה יקרה שאחד מבני הזוג רכש בעבר. עדיף להימנע ממחלוקות עתידיות ולהסדיר גם נושאים כאלו, שעל פניו נשמעים טריוויאליים.

5. הסדרה של קניין רוחני: כתבתם ספר בעבר? ציירתם ציור? אתם מתפרנסים ממקצוע אומנותי? אז חשוב מאוד להסדיר מה יהיה הדין עם התגמולים העתידיים שלכם מקניין רוחני. ספר שכתבתם במהלך חיי הזוגיות, עשוי, לכאורה, להיות שייך לבני הזוג. לכן, רצוי להכריע מה יהיה בפועל ומה יהיה שיעור התשלום, אם בכלל, שישולם ע"י אחד מבני הזוג לרעהו.

6. מוניטין עסקי: במהלך חיי הזוגיות, ייתכן שאחד מבני הזוג ואף שניהם, הקימו עסקים משגשגים ומצליחים. אך מה יהיה הדין עם העסק, התגמולים והמוניטין שלו? לשם כך, חשוב ורצוי להסדיר את הנושא במסגרת הסכם ממון.

7. סנקציות: אומנם סנקציות עשויות להישמע לנו מוזר, אך המציאות מעידה כי כבר היו דברים מעולם. לא פעם בני זוג משקרים אחד לשני וכן מציגים מצגי שווא. לכן, במסגרת הסכם ממון חשוב גם לקבוע סעיף של סנקציה, במקרה שבדיעבד מתברר, שלאחד מבני הזוג יש נכסים או כספים שלא הוצגו בפני בן הזוג, במהלך החיים המשותפים. סנקציה כזו כוללת, בד"כ, פיצוי כספי מוסכם.

איך אפשר לאשר הסכם ממון?

סעיף 2 לחוק יחסי ממון קובע, כי הסכם ממון צריך להיות מאושר ע"י ערכאה משפטית. כלומר: בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני (כאשר הוא דן בענייני רכוש, כחלק מתביעת גירושין כוללת). כך שכאשר נחתם הסכם ממון, יש להגישו לאישור לבית המשפט.

בית המשפט לא יאשר באופן מיידי את הסכם הממון, אלא יבחן את ההסכם ויבדוק כי ההסכם אינו מקפח את אחד מבני הזוג, בצורה מובהקת. יתרה מכך, בית המשפט יברר עם בני הזוג כי הם אכן מבינים את ההסכם ואת תוכנו. הוא אף עשוי לשאול שאלות, על מנת לוודא שההסכם נחתם מרצון חופשי ולא מתוך כפייה או איום. לאחר שאושר הסכם הממון, הרי שמדובר בפסק דין שיש לקיים. כפי שנסביר בהמשך, משום שמדובר בפסק דין, קשה מאוד לבטל הסכמי ממון, אלא במקרים חריגים וקיצוניים.

ביטול הסכם ממון – דוגמאות מהמציאות:

כאמור, הסכם ממון הוא כפסק דין. פסק דין אינו ניתן לביטול בקלות, אלא במקרים חריגים מאוד, שבהם אכן עולה חשש שהוא הושג במרמה. כאשר מדובר בהסכם ממון, הרי שמדובר גם בחוזה. גם חוזים לא פשוט לבטל בדיעבד, משום שלא כל טעות מהווה עילה לביטולו.

עילה לביטול הסכם יכולה להיות "עושק", "כפייה", "מרמה" ועוד. אך המציאות המשפטית מלמדת, כי מעטים המקרים שבהם בתי המשפט מאפשרים ביטול של הסכם ממון. הניסיון מלמד, כי בתי המשפט מביטים במבט ביקורתי, בבקשות לביטול הסכמי ממון. זאת, מהחשש שמא מדובר ברצון לנקום, או מרצון לשפר תנאים ולא מעבר לכך. לכן, על מנת לבטל הסכם ממון, יש צורך בעילות כבדות משקל ומבוססות. להלן, נציג מספר מקרים, שהתנהלו בבתי המשפט השונים לענייני משפחה:

במסגרת תמ"ש 14141-03, פלוני נ' פלוני: חתמו בני הזוג על הסכם גירושין, שכלל גם אלמנטים הנוגעים ליחסי ממון. בין היתר, חתמו בני הזוג על הסכמה באשר לגובה המזונות. לימים טען הבעל כי ההסכם נחתם תוך כפייה, עושק ומרמה. לטענתו, התעקשותה של האישה על שיעור המזונות הגבוה, מהווה עושק וכפייה, משום שאין ביכולתו לעמוד בהחזרים גבוהים כל כך. למעשה, הבעל טען כי אשתו התעקשה על תשלום גבוה ולא הותירה לו ברירה, לכאורה. טענות הבעל נדחו ע"י בית המשפט, אשר קבע:

"עמדה איתנה של צד אחד ביחס להסכם כלשהו, המובילה לכניעת הצד השני בקבלת תנאי ההסכם, אינה עולה לדרגה של אילוץ, כפיה ועושק, מאחר שהנתונים לפיהם הצדדים פועלים ומשפיעים זה על זה הינם אובייקטיבים. הלחץ הכלכלי על התובע מביא אותו להסכים לתנאים אשר התגבשו לכדי הסכם.  העובדה כי האישה עמדה על שלה אינה פוגעת בכשרותו של ההסכם וכן, בהסכם לא קיים סעיף דרקוני הפוגע באיזון בין הצדדים. יצוין, כי התובע הזניח את האישה לשדות זרים לטובת אישה אחרת. לתובע הייתה זכות ללכת אחר ליבו, אולם אין לצפות מהאישה להיות רכת לב במשא-ומתן להסכם ממון וגירושין. בסופו-של-דבר, אין מדובר בהסכם כתוצאה של ניצול לרעה מצד האישה את חולשותיו של התובע וכן אין מדובר בחוסר תום-לב".

במסגרת תמ"ש (ת"א-יפו) 35762-02, פלונית נ' פלוני, תק-מש 2012(3), 748 (2012): האישה עתרה לביטול הסכם ממון, אשר נחתם בינה לבין גרושה. מקרה זה עסק בהסכם ממון אשר ערך הפרדה בכל הנוגע לרכוש הצדדים. ההסכם כלל הסכמה על כך שהאישה תקבל קצבה, כל עוד בני הזוג נשואים ומספר זכויות נוספות. לימים, עתרה האישה בבקשה לביטול ההסכם, בטענה שהוטעתה. בנוסף, האישה טענה טענות משפטיות נוספות, שלא יורחבו במסגרת מאמר זה. בית המשפט דחה את טענותיה, תוך מתן דגש רב לעובדה שהסכמי ממון נבדקים בצורה מיוחדת. דהיינו: יש לאשר אותם בבית המשפט. לכן, בתי המשפט דוחים, ברוב המקרים, טענות של אי הבנת ההסכם בעת החתימה, טענות בדבר טעות בהסכם ועוד. כך יפים דבריו:

"במקרה דנן, נדחו טענות התובעת כי 'טעתה' ו'הוטעתה', טרם החתימה על החוזה. מהראיות עולה כי בטרם החתימה על ההסכם, התובעת הסכימה, הפנימה, התייעצה (עם מיטב עורכי-הדין שבחרה), וויתרה מדעת ומרצון, על כל טענה ביחס לרכושו של הנתבע במהלך חייה המשותפים עמו, ללא כל קשר לסטטוס כ- "ידועים בציבור", או כנשואים, או לאחר פרידתם, שכן ידעה כי הדבר היווה תנאי, להמשך חייה המשותפים עם הנתבע. ההסכם נחתם לאחר ניהול משא-ומתן קפדני, שמטרתו הייתה בעיקר לדאוג לזכויותיה של התובעת במקרה של פרידה, או פטירת הנתבע לפניה (מצוטט מתוך מאגר "אוצר המשפט", מהספר: ביטול הסכמים בראי בית-המשפט לענייני משפחה ובית-הדין" (הסכמי ממון, הסכמי גירושין, הסכמי מתנה), פרק ז': הסכמי ממון, איריס מרקוס, עו"ד, דצמבר 2014).

במסגרת תמ"ש (אשד') 20117-02-10‏, ד.א נ' א.א: התובע, נהג מונית במקצועו, עתר לבית המשפט בבקשה לביטול הסכם ממון, בעילה של עושק. הוא ואשתו נישאו בשנת 1964 ובשנת 2004 חתמו על הסכם ממון שאושר בבית המשפט. בינו לבין אשתו חלה התדרדרות קשה במערכת היחסים, אשר התבטאה בחרדות וחוסר אמון קשה של האישה (הנתבעת) כלפי התובע, מה שהביא אותה לבקש ממנו לחתום (לטענת התובע) על הסכם ממון, שאמור ליצור ביניהם אמון. התובע אף טען, כי האישה הציגה את ההסכם בתור הסכם שלום בית בונה אמון. כמו כן טען, שלא האמין שמדובר בהסכם שמנשל אותו מכל הרכוש המשותף, אותו צברו במהלך חייהם המשותפים. יודגש כי בעת החתימה על הסכם הממון, התובע לא היה מיוצג ע"י עורך דין. עוד טען הבעל, כי השארת ההסכם תותיר אותו מחוסר פרוטה ועל סף רעב ולכן ביקש לכל הפחות לקבוע, כי הרכוש של בני הזוג צריך להתחלק שווה בשווה. האישה, מנגד, שללה את טענותיו. באופן חריג מאוד, בית המשפט נעתר לתביעת הבעל, תוך שהוא דחה את גרסת האישה, בקבעו:

"איני מוצאת כל הגיון שכך יבקש התובע לנהוג מקום בו פעורה תהום של אי אמון וחשדנות פעורים בין הצדדים. משכך ובהיעדר יכולת מצד הנתבעת לתת גרסה הגיונית אחרת לעובדה שהתובע הסכים לחתום על ההסכם, עדיפה גרסתו על פני זו של הנתבעת. […] משכך, אין לי אלא לקבוע שבנסיבות העניין ולאור הלחץ הרב שהופעל עליו מצד הנתבעת לחתום על החוזה במשך תקופה לא מבוטלת לאחר שחתם על ערבות לחברו ונתבע על ידי הבנק, התקיים התנאי הראשון לצורך היווצרות עילת העושק לפיו התובע נקלע למצב של חומרה ושקיעה שהסיט את התובע מנתיבו הנכון ובמצוקתו הרבה ובעקבות חוסר הבנתו ניסיונו, חתם על ההסכם".

המסקנה מכל הסקירה שהוצגה היא, שביטול הסכם ממון הוא נושא סבוך מאוד. לא פשוט לבטל הסכמי ממון. דעתנו היא, שעדיף מראש להימנע מסיטואציה שבה יעלה צורך לבטל את הסכם הממון, אלא להקדים תרופה למכה ולהיעזר בשירותיו של עורך דין, כבר בשלב כריתת ההסכם.

מה הדין בהיעדר הסכם ממון?

הסכם ממון הוא למעשה החריג ולא הכלל. חוק יחסי ממון אינו עוסק רק בהסכמי ממון, אלא "באיזון משאבים" בין בני הזוג, במקרה של פרידה או גירושין. ברירת המחדל לפי חוק יחסי ממון היא, שכאשר אין הסכם ממון בין בני הזוג, הרכוש המשותף אשר נצבר על ידם במהלך הנישואין, יאוזן באופן שווה ביניהם. זו ברירת מחדל, שלמעשה מבקשת לשקף צדק חלוקתי וצדק חברתי. לא פעם, יש בן זוג אחד שעובד ומתפרנס, אך בן הזוג השני מסייע לו במטלות הבית ולהיפך. לכן, הגישה המשפטית היא, שבתא משפחתי כל הצדדים שווים. כולם תורמים בצורה מסוימת להצלחתו של התא המשפחתי, לכל הפחות בפן הרכושי.

סעיף 5 לחוק יחסי ממון קובע את הדין לגבי איזון משאבים בין בני זוג, בקבעו, כי עם התרת הנישואין, או הפסקתם עקב מוות של אחד מבני הזוג, יהיה זכאי כל אחד מהם למחצית שווים. עם זאת, יחד עם הכלל בא החריג. החריג לכלל איזון המשאבים קובע, כי הנכסים הבאים לא יילקחו בחשבון במסגרת "איזון המשאבים": נכס שהחזיקו בני הזוג לפני הנישואין או נכס שאחד מהם קיבל במתנה או בירושה במהלך חיי הנישואין וגמלה המשולמת מהביטוח הלאומי/גמלה המשולמת עקב פיצוי לאחד מבני הזוג (דוגמאות: קצבת נכות, קצבת זקנה). אגב, חוק יחסי ממון קובע, כי כלל נכסי בני הזוג יאוזנו ביניהם. כאשר מדובר בכלל נכסי בני הזוג, ההגדרה היא: "לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות".

נשאלת השאלה מה הדין, במקרים שבהם נכס שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואין? אומנם החוק קובע, כי נכס שהיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואין לא יאוזן. עם זאת, כפי שהוסבר לעיל, במהלך חיי הנישואין הנכסים הופכים להיות שייכים שני הצדדים, עפ"י התנהלותם. לכן, אין בכך כדי למנוע מאחד מבני הזוג לטעון לזכות שיתוף בנכס שהיה שייך בעבר לאחד מהם, במידה ובמהלך החיים המשותפים, הוא הפך להיות משותף, לכאורה.

לקריאה נרחבת על חלוקת רכוש בגירושין, מומלץ לעיין במאמרנו בנושא, תחת הקישור הבא:
הסכם חלוקת רכוש

המסקנה היא כדלקמן: בהיעדר הסכם ממון, ההסדר שיחול על בני הזוג הוא הסדר איזון המשאבים. הדרך לחרוג מהחלוקה הקבועה בחוק יחסי ממון, היא באמצעות חתימה על הסכם.

לסיכום:

הסכם ממון הוא הסכם מורכב, הדורש ידע, מקצועיות רבה ויסודיות. הסכם ממון אמור לשקף את רצונם של בני הזוג. תכליתו היא להסדיר את חלוקת הרכוש בין בני הזוג. מכאן, שמדובר בחוזה הצופה עתיד בעל מאפיינים ייחודיים, שכן לא מדובר בהסכם בין שותפים עסקיים, אלא בין בני זוג, על כל המשתמע מכך. כפועל יוצא מייחודיותו של הסכם הממון, הדין קובע שהסכם ממון צריך גם להיות מאושר ע"י ערכאה משפטית מוסמכת. כך שחתימה על הסכם ממון, מצדיקה ומצריכה ייעוץ וליווי משפטי מעורך דין הבקיא בתחום המשפחה.

למשרדנו ניסיון רב בתחום, לקריאה ראה תחת הקישור הבא:
אודות עו"ד גירושין יעקב בלס

הסכמי ממון
דרגו