המדריך המלא בנושא ידועים בציבור

כיום, ישראלים רבים בוחרים לקיים משק בית משותף, מבלי להינשא. יש לכך סיבות רבות, ביניהן סיבות אידאולוגיות, נוחות אישית ולעיתים, חוסר רצון להינשא פעם נוספת. בני זוג שחיים יחד, נקראים בשפה המשפטית "ידועים בציבור". מי הם ידועים בציבור? מה הדין החל עליהם? מה מאפיין מתכונת של זוגיות כידועים בציבור? כל אלו שאלות שמעסיקות זוגות רבים ושלא פעם עולות בבתי המשפט.

לנוחיות הגולשים, חיברנו את המאמר שלהלן. במאמר נסקור את עיקר הנושאים המשפטיים הנוגעים לידועים בציבור ואת הדין החל עליהם, כדלקמן:

 

הסיבות לחיים במתכונת של ידועים בציבור:

לפני שנסקור בהרחבה את הדין החל על ידועים בציבור, נסביר מהן הסיבות העיקריות לתא המשפחתי, המכונה "ידועים בציבור". נסביר מהם הגורמים המשפטיים והאחרים לכך, להלן:

סיבות אידיאולוגיות: בישראל, נישואין וגירושין מוסדרים בהתאם לדין האישי-דתי, שחל עליהם. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, קובע, כי נישואין וגירושין ייערכו על פי "דין תורה". המשמעות היא, שבני זוג יכולים להינשא רק לבן או בת אותה דת. כלומר, במדינת ישראל, יהודי יכול להינשא רק לאישה יהודייה ולהיפך. לחלופין, מוסלמית יכולה להינשא רק למוסלמי. על פי הדין הדתי, אין לאפשר נישואי תערובת, דהיינו: במדינת ישראל, יהודי אינו יכול להינשא לנוצרייה. מאחר והדין הדתי-אישי אוסר גם על נישואין חד מיניים, אזי גם זוגות כאלו, לא נכללים בדיני הנישואין והגירושין במדינת ישראל. כמו כן, על פי הדת היהודית, חל איסור על חיתון של ממזרים, חיתון כהן וגרושה ועוד. כלומר, אנשים רבים אינם יכולים להינשא בכלל, במדינת ישראל.

אין ספק כי אכיפת הדין הדתי על דיני הנישואין והגירושין, יוצרת מציאות, שלמרות המודרניזציה, עדיין כבולה לדין ארכאי. הדין הדתי גם פוגעני מאוד כלפי נשים וכולל הוראות שאין להן כל קשר ורלוונטיות לחיי היומיום בעידן המודרני. כל אלו מביאים לכך, שזוגות רבים מסרבים להינשא במדינת ישראל, מטעמים אידאולוגיים.

קידמה: המציאות המודרנית מביאה לכמה משתנים מקבילים:

1) עלייה בתוחלת החיים. 2) אנשים רבים משקיעים שעות רבות בפיתוח הקריירה, על חשבון חיי המשפחה.

כל אלו, הביאו לשינויים אקוטיים בתפיסת המשפחה המודרנית. כתוצאה מכך, התפתחה מתכונת החיים המשותפים, דהיינו: ידועים בציבור.

עלייה במעמד האישה: כאמור, הדין הדתי, מכוחו נערכים בישראל נישואין וגירושין, פוגעני מאוד כלפי מעמד האישה. זהו צד אחד של המטבע. הצד השני של המטבע, נוגע בעליית מעמד האישה במאה האחרונה, במיוחד בעשורים האחרונים. אם בעבר נשים היו ברובן עקרות בית או עובדות פשוטות, אזי כיום נשים מנהלות מדינות, משמשות כשרות, שופטות ושוות במעמדן לגברים. מכאן, שעליית מעמדה של האישה, מהווה אבן דרך נוספת, להתפתחות מתכונת החיים המשותפים, המכונה "ידועים בציבור".

אחוז גירושין גבוה: לצערנו, קיים אחוז גירושין גבוה מאוד גם במדינת ישראל. מכאן, שנוצרת סיטואציה שבה בני זוג רבים מבקשים להימנע מנישואין, מתוך חשש לגירושין.

עלייה בתוחלת החיים: עם המודרניזציה, חלה גם עלייה בתוחלת החיים. אם בעבר בני זוג היו חיים יחדיו 25, 30 שנים, הרי כיום, אנשים מקיימים חיי נישואין של שנים רבות יותר. עובדה זו, מביאה גם לצורך "לגוון". בני זוג רבים שמוצאים את עצמם ביחד לאחר שנות נישואין רבות ומשמימות, מבקשים "לחדש", להכיר בני או בנות זוג חדשים. כל אלו מהווים סיבה נוספת לעלייה בשיעור הידועים בציבור, שחלק גדול מהם מקיימים מערכת יחסים שנייה ומשמעותית, לעיתים גם שלישית.

 

מהי ההגדרה לידועים בציבור?

למעשה, ידועים בציבור הם בני זוג החיים ומקיימים יחד משק בית משותף, כאשר מערכת היחסים הזוגית ביניהם מעידה על כך שמדובר בבני זוג אשר "קשרו את גורלם יחדיו". במילים אחרות, ידועים בציבור הם בעצם בני זוג, אשר אינם נשואים באופן פורמאלי. זוגות נשואים נרשמים בתור זוגות נשואים, שכן קיימת תעודת נישואין פורמאלית. ידועים בציבור יכולים לחיות יחדיו כל ימי חייהם ולא להירשם בתור "זוג נשוי". כלומר: אין כל רישום פורמאלי לידועים בציבור, בניגוד לזוגות נשואים. בהמשך, נסביר אילו מאפיינים יש לבדוק, כאשר מבקשים לבחון האם בני זוג מסוים, הם אכן "ידועים בציבור". נעיר, שידועים בציבור, זכאים לכמעט אותן זכויות, שלהן זכאים זוגות נשואים. גם על כך, נרחיב בהמשך המאמר.

 

כיצד מגדירים "ידועים בציבור"?

נראה כי הציטוט הנכון ביותר, המתאר נאמנה את מוסד הידועים בציבור ואת זכותם של בני זוג הידועים בציבור לחיות יחדיו במתכונת האמורה, בא לידי ביטוי בציטוט הבא:

"מוסד הידועים־בציבור מאפשר למי שמקיים קשר זוגי דמוי נישואים, ליהנות ממרבית התוצאות המשפטיות האזרחיות של מוסד הנישואים ובכלל זה כמעט מכל הזכויות והחובות הכלכליות של בני זוג נשואים. בכך, מספק מוסד הידועים־בציבור מענה כלשהו למצוקתם של מנועי החיתון ושל המתנגדים האידיאולוגיים לטקס הנישואים הדתי ולתכנים של דיני הנישואים הדתיים. היבט זה של דיני הידועים בציבור, מתקשר למגמה נרחבת יותר של טיפוח תחליפי נישואים אזרחיים, כגון נישואים קונסולריים, נישואים אזרחיים מחוץ לישראל, ובמקרים מסוימים אף נישואים פרטיי". (שחר ליפשיץ, הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה (2005), נבו הוצאה לאור, עמ' 65).

כדי לאפיין ידועים בציבור, יש לבחון את הנסיבות הבאות:

תחושתם הסובייקטיבית של בני הזוג: אחד הפרמטרים החשובים ביותר שיש לבחון במסגרת בחינת השאלה, האם זוג מסוים הוא זוג "ידועים בציבור", הוא התחושה הסובייקטיבית של בני הזוג. למעשה, התחושה של בני הזוג נלמדת מאורח חייהם ומהדרך שבה הם מתנהלים איש כלפי רעהו. בין היתר, נבחנת השאלה, האם בני הזוג אכן רואים את עצמם בתור בני זוג הקשורים בקשר זוגי מחייב, לטווח ארוך. לעיתים, בני זוג יכולים לחיות יחדיו במשך שנים רבות, אך לא באמת להיחשב כידועים בציבור ולקיים מתכונת של חיים משותפים. לעומת זאת, בני זוג יכולים להיות תקופה קצרה, יחסית, יחדיו, אך לחיות במתכונת משותפת, שבה הם קשרו את גורלם איש עם רעהו או רעותו.

ניהול משק בית משותף: עוד תנאי שבוחנים כדי להכריע האם בני זוג הם ידועים בציבור, הוא: האם בני הזוג מנהלים משק בית משותף. כלומר, האם הם מתגוררים באותה דירה, מנהלים משק בית משותף, משלמים יחד חשבונות, עורכים קניות והאם, באופן כללי, הם מקיימים את אותן פעולות טריוויאליות, ככל זוג הנשוי פורמאלית.

משך זמן הזוגיות: הפסיקה לא בהכרח מעניקה משקל מהותי למשך התקופה שבה בני הזוג חיים יחדיו, כדי לבחון האם מדובר בידועים בציבור או לאו. אך אין ספק שלתקופת הזוגיות יש השלכות ומעמד במסגרת ההכרעה, האם בני זוג הם אכן ידועים בציבור. אין ספק כי אין דינם של בני הזוג החיים יחדיו 20 שנים, 10 שנים או אף 5 שנים, כדינם של בני זוג החיים יחדיו או מכירים איש את רעותו מספר חודשים בלבד. אומנם, כדי להיות מוכר בתור ידוע בציבור, אין הכרח להוכיח תקופה מסוימת, אך כאמור, למשך תקופת הזוגיות בהחלט יש השפעה, כאשר בוחנים מתכונת של ידועים בציבור.

תפיסת מכרי בני הזוג את הזוגיות: גם לצורה שבה הסביבה רואה את בני הזוג, יש השפעה מהותית על ההכרעה, האם מדובר בידועים בציבור או לאו. במידה ובני זוג אינם מכירים את הורי בן או בת הזוג, אזי יתכן כי הזוגיות בין הצדדים עדיין לא הבשילה לקיום משק בית משותף. מצד שני, בני זוג אשר במשך שנים ארוכות מתגוררים יחדיו, מוצגים כבני זוג כלפי הסביבה, בהכרח יוכרו בקלות רבה יותר, בתור ידועים בציבור. כך שלעיתים, גם לתפיסה של הסביבה החיצונית את הזוגיות ואת בני הזוג, יש השפעה מכרעת.

 

איזה חוק מסדיר את מעמדם של ידועים בציבור?

התשובה לשאלה זו פשוטה: אין שום חוק במדינת ישראל, אשר מסדיר את דינם של ידועים בציבור. ידועים בציבור זו מתכונת של חיים משותפים שהוכרה ע"י פסיקת בתי המשפט וכיום היא גם מוכרת בחוקים ספציפיים, לצורך הכרה בזכויות מסוימות. אך אין כל חוק המתייחס במפורש לזכויותיהם של ידועים בציבור ולדין החל עליהם. כמו כן, ידועים בציבור, בניגוד לזוגות נשואים, אינם צריכים להירשם בתור ידועים בציבור על כל המשתמע מכך.

 

הזכויות המוקנות לידועים בציבור:

כאמור, אין כל חקיקה ספציפית המתייחסת לזכויותיהם של ידועים בציבור. הזכויות המוקנות לידועים בציבור, מפוזרות בבחינת "טלאי על טלאי" במגוון חוקים ספציפיים. נציג מספר חוקים, המתייחסים לאותן זכויות:

נקודות זיכוי במס ההכנסה: ידועים בציבור המקיימים משק בית משותף ומגדלים ילדים במשותף, זכאים לאותן הקלות המס, המוקנות לזוגות נשואים ובאות לידי ביטוי בקבלת "נקודות מס".

זכאות מכוח הביטוח הלאומי: זוגות הידועים בציבור, זכאים לאותן הזכויות המוקנות לזוגות נשואים, מכוח חוק הביטוח הלאומי. למשל: קצבת אלמנות, קבלת זכאויות הנוגעות לשירות בצבא, דמי לידה וכו'.

זכויות הנוגעות למשמורת ילדים: ידועים בציבור המגדלים ילדים, זכאים לאותן הזכויות המוקנות לזוגות נשואים, בכל הנוגע לחלוקת משמורת ילדים. מעמדם של ילדים הנולדים לזוגות ידועים בציבור, זהה למעמדם של ילדים אשר נולדו להורים נשואים.

זכאות לחלוקת רכוש זהה: חוק יחסי ממון, התשל"ג-1973, קובע, כי בעת פרידה או גירושין, ייערך בין בני הזוג, הסדר איזון משאבים על כלל הרכוש המשותף שלהם. גם כאשר מדובר בידועים בציבור, אזי הזכאות להסדר איזון משאבים ממנו נהנים זוגות נשואים, חלה גם על ידועים בציבור.

זכות ירושה: גם ידועים בציבור, בדומה לזוגות נשואים, זכאים לרשת את בן או בת זוגם, בהתאם להוראות חוק הירושה, התשכ"ה- 1965. אומנם, חוק הירושה לא נוקט במונח "ידועים בציבור", אך כיום, ההתייחסות לידוע בציבור זהה להתייחסות לנשואים, בכל הנוגע לזכות לרשת את בן הזוג ולשמש בתור "יורש על פי דין".

זכויות לשמש כמוטבים בהסכמי ביטוח: ידועים בציבור זכאים לשמש בתור מוטבים בפוליסות ביטוח. לא חייבים להינשא על פי דין, כדי להירשם בתור מוטב בביטוח, לרבות ביטוח חיים.

זכות לחתום על הסכמים, בדומה לזוגות נשואים: כמו שבני זוג נשואים רשאים לחתום על הסכם ממון, הסכם חלוקת רכוש, הסכם חיים משותפים והסכמים נוספים, כך גם ידועים בציבור רשאים לחתום על הסכמים הנוגעים לחייהם האישיים. כמו כן, ידועים בציבור זכאים לחתום על הסכמים חיצוניים, כמו הסכמי הלוואה, הסכמי משכנתא ועוד.

זכות לקבלת מעמד זהה בבית המשפט: זוגות נשואים המנהלים הליך משפטי, מנהלים אותו בבית המשפט לענייני משפחה. כך, גם לגבי ידועים בציבור. למעשה, זו זכות נוספת המוקנית לידועים בציבור. כלומר, הזכות לקבל מעמד שווה בבית המשפט, בדומה לזוגות נשואים. למשל, זוגות נשואים אינם "כשרים" להעיד איש נגד רעהו בבית המשפט, למעט בעבירות אלימות. הוא הדין לפי פקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"ה-1971. כיום, הדין זהה גם לגבי ידועים בציבור: גם זוגות אלו אינם יכולים להעיד איש נגד רעהו ולא ניתן לכפות עליהם לעשות זאת.

 

פסקי דין נבחרים בנוגע לידועים בציבור:

מוסד הידועים בציבור לא חווה נחת, שכן בעבר המדינה ורשויותיה לא הכירו במוסד זה. עברו שנים רבות, עד אשר ניתן היה לומר, כי ידועים בציבור אכן שווים בערכם לזוגות נשואים. למרבה הצער, גם כיום ידועים בציבור סובלים מקשיים רבים, הנוגעים להתחשבות במתכונת החיים שבה ביקשו לחיות. עם זאת, במהלך השנים ניתנו פסקי דין חשובים ועקרוניים בנוגע לזכויותיהם של ידועים בציבור. הבה נסקור את חלקם:

בק"ג (ת"א) 3438-09, דניאל אדרי נ' עירית תל אביב (פורסם בנבו): התובע טען, כי הוא זכאי להיות מוכר כידוע בציבור של בן זוגו המנוח. בן זוגו שנותר בחיים, עתר לקבל את קצבת השארים של בן זוגו. התביעה הוגשה נגד מקום העבודה של המנוח – עיריית תל אביב. העירייה טענה כי לא דובר על ידועים בציבור. בית המשפט קיבל את טענת בן הזוג וקבע כי על פי הראיות שהוגשו לבית המשפט, עולה כי דובר על ידועים בציבור, על אף שהם לא התגוררו יחדיו באותה הדירה. נקבע כי דובר על בני זוג שחיו יחדיו אומנם בנפרד, ערכו קניות יחדיו וקיימו משק בית משותף. לכן, תביעתו של בן הזוג התקבלה ונקבעה זכאותו לקבלת הקצבה.

בע"א 1165/01‏, פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נז(1) 69: באחד מפסקי הדין המכוננים ביותר הנוגעים לזכויותיהם של זוגות ידועים בציבור, נקבע, כי ידועה בציבור של בן זוגה, תהיה רשאית לאמץ את בתו של בן זוג. המדינה התנגדה לכך, משום שהיא הייתה ידועה בציבור ולא נשואה, לכן חוק האימוץ לכאורה לא מכיר באימוץ בנסיבות כאלו. עם זאת, בית המשפט העליון קיבל את עמדת הידועה בציבור והורה על עריכת האימוץ.

בג"ץ 1779/99‏, ברנר-קדיש נ' שר הפנים, פ"ד נד(2) 368: מהווה גם הוא פסק דין מכונן, בכל הנוגע לאימוץ ילדים ע"י ידועים בציבור. במקרה זה, בית המשפט העליון דן לא רק בזכות של ידוע בציבור לאמץ ילד, אלא גם בזכות של זוגות ידועים בציבור מאותו המין לעשות כן. בנסיבות מקרה זה, דובר על שתי בנות זוג, שאחת מהן הרתה כתוצאה מהפריה. בת זוגה ביקשה לאמץ את בתה ועשתה כן בהתאם להחלטה בבית משפט בארה"ב. בישראל, משרד הפנים סירב לרשום את בת הזוג המאמצת בתור אם מאמצת, משום שלא היה ניתן לרשום אותה, היות והיא חד מינית. בית המשפט קבע, כי יש לרשום את בת הזוג כאם מאמצת גם במדינת ישראל.

בתיק בע"מ 14\2478, פלונית נ' פלונית, (פורסם בנבו): בית המשפט העליון קבע, כי דיני חלוקת הרכוש החלים על זוגות נשואים, יחולו גם על ידועים בציבור (גם מקרה זה, עסק בבני זוג מאותו המין). בית המשפט קבע, כי מדובר במתכונת של חיים משותפים שאינה נופלת מחיי נישואין כהלכתם ולכן יש להחיל דין דומה.

 

קשיים המאפיינים ידועים בציבור:

לצערנו, למרות השינויים האדירים שמערכת המשפט ומדינת ישראל עברו בכל הנוגע להכרה בזכאותם של ידועים בציבור, עדיין קיימים קשיים רבים שמאפיינים ידועים בציבור בלבד. מדובר בקשיים יומיומיים שזוגות הנשואים פורמאלית, לא בהכרח יחוו, אך ידועים בציבור, לעיתים כן. נציג מספר דוגמאות:

אי השוואת זכויות בכל רבדי החיים: כאמור, עדיין ישנם נושאים, שבהם מעמדם של ידועים בציבור עדיין לא שווה ערך לזוגות נשואים. לדוגמא, ידועים בציבור אינם יכולים להינשא, כאשר מדובר בבני זוג שאינם בני אותה דת). בניגוד לזוגות נשואים, ידועים בציבור תמיד צריכים להוכיח כי הם אכן ידועים בציבור. דהיינו, תמיד מוטלת עליהם חובת הוכחה, חובה שלא מוטלת על נשואים.

חובת הוכחה בכל מקרה: בניגוד לזוגות נשואים, שדי בכך שיציגו את תעודת הנישואין שלהם, ידועים בציבור עדיין "נאלצים" להוכיח כי הם אכן חיים יחדיו, במתכונת של חיים משותפים – אם מדובר בנושאים טריוויאליים ואם מדובר בנושאים מהותיים.

פרידה בקלות יתרה: זוגות נשואים המבקשים להתגרש, צריכים לעבור תהליך הנקרא "הליך גירושין" הכולל את חלוקת הרכוש המשותף, חלוקת המשמורת והמזונות וסוגיית הגירושין עצמם. מכאן אנו לומדים, כי קיימת הכרה והגנה משפטית חזקה מאוד על מוסד הנישואין. לעומת זאת, ידועים בציבור המבקשים "להתגרש", צריכים פשוט להודיע על פרידה. כלומר, אין הליך משפטי או מוסדי שידועים בציבור צריכים לעבור, על מנת לסיים את הקשר הזוגי. נראה כי ההגנה המשפטית על מוסד הידועים בציבור, "חלשה" יותר מאשר על מוסד הנישואין.

 

איזו ערכאה משפטית עוסקת במחלוקות בין ידועים בציבור?

הערכאה המשפטית העוסקת בשפיטה בין ידועים בציבור, היא בית המשפט לענייני משפחה. חוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק בתי המשפט לענייני משפחה"), קובע, כי בית המשפט לענייני משפחה יהיה אמון על שפיטה בעניינים אזרחיים בין "בני משפחה". בהתאם לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, בני משפחה מוגדרים בתור הורים וילדים, זוגות נשואים וכן ידועים בציבור. לכן, מחלוקת משפטית הנוגעת לתקופת הזוגיות של ידועים בציבור, נתונה בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה.

 

לסיכום:

ידועים בציבור הם בני זוג החיים ומקיימים יחדיו משק בית משותף. הם יוצרים תא משפחתי שאינו שונה מזוגות נשואים כדין. יש זוגות הידועים בציבור, אשר מולידים ילדים משותפים, מבלי להינשא. ישנן סיבות רבות לכך שזוגות רבים אינם נישאים באופן פורמאלי, אלא מעדיפים לחיות יחדיו כידועים בציבור והרחבנו עליהן במאמר שקראתם. העובדה שכיום יש זוגות רבים החיים במתכונת של חיים משותפים מבלי להינשא, מעלה שאלות משפטיות רבות, הנוגעות לזכותם של ידועים בציבור ליהנות מזכויות שוות לזוגות נשואים.

לסיכום המאמר, נבקש להמליץ כדלקמן: לא פעם זכויות שמוקנות לזוגות נשואים, אינן מוקנות באופן אוטומטי לזוגות ידועים בציבור. לכן, במידה ונפגעה זכותכם כידועים בציבור, כדאי מאוד לפנות לעורך דין משפחה.

המדריך המלא בנושא ידועים בציבור
דרגו