אפליית גברים בגירושין – במאמר קודם, "גט לא שוויוני: אפליית נשים בגירושין" , הראינו שבתהליך הגירושין הנשים סובלות מאפליה בכמה וכמה מקומות. אי השוויון בתהליך הגירושין נובע, כפי שהסברנו, מהתרבות והחברה שבה אנחנו חיים – חברה שעדיין איננה שוויונית באמת ושבה נשים ממלאות תפקיד שונה מגברים – ומכך שגירושין בישראל עדיין מבוססים על ההלכה – למרות חקיקה מגוונת, ההלכה עדיין מסדירה חלקים גדולים של תהליך הגירושין והדבר פועל לרעת האישה.
בשורות הבאות נבחן דווקא את המקומות שבהם גברים סובלים מאפליה בתהליך הגירושין – מקומות שבהם אי השוויון הוא לרעתם של הגברים. יהיה מי שיטען שישנם עוד הרבה מקרים ומקומות שבהם מתבטאת אפליית הגברים אבל אנחנו נתרכז בשני נושאים שבהם האפליה היא מובנית ומוטמעת היטב בחוק ובפסיקות בתי המשפט. חשוב לציין שהמקור לאי-השוויון לרעת הגברים הוא אותו מקור שגורם לאפליית נשים: האבחנה המקובלת מבחינה חברתית בין תפקידו של הגבר במשפחה ותפקידה של האישה; העובדה שהחוק הישראלי מבוסס על הדין העברי שהינו שריד של תקופה אחרת על כל המשתמע מכך.
מובן מאליו שאפליה איננה מצדיקה אפליה ולא מאזנים אי-שוויון על ידי אי-שוויון. אין פה ניסיון להצדיק את המצב הלא-שוויוני הקיים בתהליך הגירושין אלא ניסיון למצוא פתרונות לכל מי שמתמודד עם המצבים הללו ומנסה להתגבר עליהם. למעשה, כל מי שנמצא בתוך תהליך גירושין וכל עו"ד גירושין שמייצג אותו מתמודדים לא רק עם החוק המודרני אלא גם עם מצב משפטי שמהווה שריד לתקופה אחרת ולחברה אחרת.
חזקת הגיל הרך
חוק הכשרות המשפטית קובע, בסעיף 25, שכאשר הורים מתגרשים ולא מגיעים להסכמה לגבי המשמורת על הילדים הרי שבית המשפט צריך לפסוק לפי טובת הילדים בתנאי שילדים עד גיל שש יישארו בחזקת האם, אלא אם כן ישנם נסיבות שמונעות זאת. זאת אומרת שברירת המחדל במקרה של גירושין היא שילדים מתחת לגיל שש נשארים אצל האם. חשוב להוסיף שכיוון שישנו רצון שלא להפריד בין אחים הרי שאם ילד אחד הינו מתחת לגיל שש הרי שגם אחיו הגדולים יישארו עם האם כדי לא להפריד ביניהם.
הבסיס לחזקת הגיל הרך הוא התפיסה שגם כיום בחברה שלנו, האם היא זו שמגדלת את הילדים ולכן הקשר בינה לבין הילדים חזק יותר מזה שנוצר בין האב לילדים. טובת הילדים, אם כן, היא להישאר עם האם. אך החברה שלנו כן עוברת שינויים וישנם לא מעט גברים שמרגישים שהם נפגעים מחזקת הגיל הרך: הקשר העמוק שלהם עם הילדים איננו נלקח בחשבון והם מופלים בפני החוק. גברים שהצליחו ליצור הורות שווה במשפחה שלהם, שהשקיעו בגידול הילדים ולא הזניחו את תפקידם כהורים צריכים להילחם על זכותם להישאר הורה אמיתי גם לאחר הגירושין. ברוב המקרים בית המשפט יעניק לאם משמורת על הילדים והאב צריך להסתפק במאבק על הסדרי שהות.
מה הפיתרון לגברים שרוצים לקבל משמורת על ילדיהם?
התשובה הקצרה היא שחזקת הגיל הרך איננה מונעת מגברים את האפשרות לקבל משמורת – יחידה או משותפת – על הילדים; היא רק הופכת את האפשרות הזו, בחלק מהמקרים, לקשה יותר להשגה. לדוגמה, בית משפט קבע לאחרונה שחזקת הגיל הרך איננה סותרת משמורת משותפת שכן גם במשמורת משותפת הילדים נמצאים אצל האם, לפחות חלק מהזמן. התשובה הארוכה – ארוכה מדי לשורות הללו ואנחנו נרחיב על כך בהזמנות אחרת. השורה התחתונה היא שחשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין גירושין בנושא ולעשות זאת מהר ככל האפשר. ככל שעובר יותר זמן והילדים מתרגלים לשגרת חיים מסוימת הרי שכל שינוי עלול לפגוע בהם וטובת הילדים היא מעל הכול.
מזונות ילדים
בכל הנוגע למזונות ילדים – דהיינו דאגה לכך שלא יחסר להם מזון, ביגוד, קורת גג וכל מה שנחוץ למחייתם – החוק עצמו קובע בפירוש שחובת המזונות מוטלת על האב ועל האם גם יחד, אלא אם כן הדין האישי קובע אחרת. והדין האישי אכן קובע אחרת: מלבד אותם הרשומים כחסרי דת, אזרחי המדינה כפופים לדין הדתי בענייני אישות. הדין הדתי קובע שבעוד חובת המזונות מוטלת על האב, לאם אין את אותה החובה.
אם נרד לפרטים: האם חייבת במזונות רק מדין צדקה – היא לא חייבת בכך אבל אם יש לה את המשאבים הנדרשים הרי שניתן לכפות עליה בכל זאת. למען הדיוק נציין שמזונות ילדים מעל גיל שש הם מדין צדקה גם עבור הגבר אבל בית הדין מתייחס לכך תמיד כאל חובה שיש לכפות – נרחיב על כך במקום אחר.
כיוון שלפי החוק במדינת ישראל הדין הדתי חל בדיני אישות הרי שהמצב בתהליך גירושין הוא שגבר חייב בתשלום מזונות לילדים ולא משנה מצבו הכלכלי, הגופני והאישי ואילו האישה איננה חייבת בכך אלא אם כן הוכח שהיא אמידה וביכולתה לשלם מזונות. זאת אומרת שתשלום המזונות הוא אוטומטי עבור הגבר אבל תלוי בגורמים שונים כאשר מדובר באישה.
בעוד שבהרבה המקרים המצב הזה הינו הגיוני – כפי שציינו במקום אחר, נשים עדיין מרוויחות בממוצע פחות מגברים – מה קורה במקרים שבהם המצב איננו הגיוני? קיימים מקרים שבהם מן הדין היה שעל האישה תוטל חבות תשלום המזונות או שהגבר ישלם פחות: מקרים שבהם הגבר מרוויח פחות מהאישה; מקרים שבהם שהאישה מרוויחה הרבה ויכולה לדאוג לילדים ולהשתתף בהוצאות הגידול שלהם; מקרים שבהם הגבר הוא זה שוויתר על קריירה כדי לטפל בילדים ועוד. המצב הקיים הוא שגם אם יש אפליית גברים הנובעת מחוסר צדק בקביעת גובה המזונות, הגבר הנפגע יאלץ להיאבק כדי שיימצא פיתרון שוויוני וצודק.
הדרך לשוויון בין המינים עוד ארוכה. בחברה שבה קיים חוסר שוויון בין גברים לנשים, שני הצדדים נפגעים ולשני הצדדים יש אינטרס לשנות את המצב וליצור חברה שוויונית יותר. תהליך הגירושין הוא מצב שבו נחשפות אמיתות רבות ומתגלות הפנים האמיתיות גם שלנו וגם של החברה שבה אנחנו חיים. חשוב רק לזכור שגם אם אנחנו מרגישים צודקים ושכל האמת היא בצד שלנו, ילדים מעורבים בסיפור הזה – עלינו לעשות את כל מה שניתן על מנת שהם לא יהיו הנפגעים מהמאבק.
***
נקלעתם לתהליך גירושין ואתם מרגישים שאתם חווים אפליה?
לתאום פגישת ייעוץ אישית עם עורך דין יעקב בלס צלצלו >> 072-3931041
