לפרטים וייעוץ חייגו עכשיו (אנו ערוכים לתת שירות גם בתקופת הקורונה) - נייד: 052-2927602 | משרד: 03-6521605

הגיש תביעה נזיקית נגד המדינה בגלל החלטת בית הדין הרבני – מה קבע בית המשפט?

פלוני, הגיש תביעה נזיקית נגד מדינת ישראל על סך של 50,000 ₪, וזאת בגלל החלטה שניתנה על ידי בית הדין הרבני. החלטת בית הדין הרבני ניתנה ביום 6.1.19. ההחלטה עסקה בסירובו של בית הדין, לאפשר גיור לבת הזוג של התובע, וזאת לאחר שאלו ביקשו להינשא בטקס נישואין יהודי. לטענת התובע, התנהלות בית הדין הרבני היא רשלנית, והיא סותרת עקרונות יסוד. המדינה הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף, בטענה שיש לבית הדין חסינות. מה קבע בית המשפט? מדובר בתא"מ (ת"א) 23422-03-19 אורי שמואל זוסמן נ' מדינת ישראל – בית הדין הרבני האזורי -תל אביב (פורסם בנבו).

על כך, במאמר שלהלן, שאותו חיברנו לידיעתכן\ם, ונוחיותכן\ם, הגולשות והגולשים. נעיר כי מדובר במאמר תוכן, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי.

העובדות:

התובעים ביקשו להינשא במדינת ישראל, והם פנו לרב מסוים, אשר הפנה אותם לבית הדין הרבני, כדי לקבל פסק דין שמאשר את הגיור שבת זוגו של התובע, עברה. מדובר בגיור קונסרבטיבי ולא אורתודוקסי. בהמשך, התובע ובת זוגו, הכלה המיועדת, פנו לבית הדין הרבני, אשר פסק כי בת זוגו של התובע, עברה בחו"ל גיור קונסרבטיבי, וגיור זה אינו מוכר על ידי הרבנות הראשית בישראל. כמו כן, בית הדין פסק כי אשת התובע עברה גיור פרטי נוסף על ידי רב בישראל, אך זה לא נעשה בדרך הפורמאלית, באמצעות מנהל הגיור הממלכתי. לכן, דין הבקשה להידחות. נעיר כי בית הדין הרבני הפנה את בני הזוג לערוך גיור באמצעות מנהל הגיור כאמור.

התביעה שהוגשה, היא למעשה תביעה נזיקית. לשיטת התובע, ובת זוגו (שניהם למעשה התובעים): "בעקבות החלטה זו נמנע מהם להינשא לפי הדין בישראל והם נאלצו להינשא בדרך אלטרנטיבית. כמו כן, הם אינם יכולים להירשם כנשואים בישראל, שכן יהדותו של התובע לא אושרה בבית הדין. עוד טענו כי החלטת בית הדין לפיה הגיור אינו מוכר הינה החלטה רשלנית. מכאן התביעה".

עתה, חשוב להסביר את הדין הקיים: לבעלי תפקידים שיפוטיים, ישנה חסינות מהליכים אזרחיים ומהליכים פליליים, ככל שאלו נוגעים לתפקידם. לשופט ודיין יש חסינות מתביעות אזרחיות, שנובעות מהחלטות שיפוטיות שניתנו על ידם. התכלית לחסינות זו, היא שלא לכבול את ידיהם של בעלי תפקידים שיפוטיים, מכיוון שעלול להיות שבכל מקרה שהחלטה שניתנה על ידם לא תמצא חן בעיני אדם כלשהוא, יפנה האחרון ויתבע בנזיקין את בעל התפקיד השיפוטי.

מכאן, המדינה פנתה לבית המשפט, בבקשה "לסילוק על הסף", כלומר – המדינה ביקשה שהתובענה שהוגשה, תידחה מיידית. הסיבה לכך הוא חסינות ששמורה לדיינים בבית הדין הרבני. אגב, הדין באשר לחסינות, קבוע בסעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. המדינה גם טענה שהתובעים לא הגישו ערעור על החלטת בית הדין הרבני, שזו למעשה הדרך הפורמאלית לחלוק על החלטות, אלא בחרו להגיש תביעה נזיקית, שאין לה בסיס בדין.

התובעים השיבו לבקשה וטענו כי החלטת בית הדין היא החלטה פרוצדורלית שעוסקת בגיור, ואינה מהווה החלטה שיפוטית.

החלטת בית המשפט:

בית המשפט הורה על סילוק התביעה על הסף. כמו כן, בית המשפט קבע כי אכן חלה חסינות על דייני בית הדין הרבני. בנוסף, בית המשפט חזר על ההלכה המשפטית, לפיה החסינות שניתנת לבעלי תפקיד שיפוטי, היא חסינות מהותית. כך פסק בית המשפט, ויפים דבריו: "לטענת התובעים, ההחלטה נשוא תיק זה אינה "החלטה שיפוטית" שכן לא הייתה בה הפעלת שיקול דעת שיפוטי או הלכתי כי אם החלטה במישור המנהלי – פרוצדוראלי, וכי שיקול דעת בית הדין תם בעבר עת ערך את טקסי הנישואין והגירושין של התובע. אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, כאשר בית דין או בית משפט יושב לדין וממלא את תפקידו הוא תמיד מפעיל שיקול דעת שיפוטי. הפעלת שיקול הדעת השיפוטי היא לב תפקידו של הדיין או השופט והוא לעולם אינו מתפרק ממנה בעת שהוא ממלא את תפקידו השיפוטי".

למעשה, בית המשפט דחה את הטענה שיש להבחין בין החלטה דתית–פרוצדורלית, לבין החלטה שיפוטית, וקבע כי ההחלטה היא שיפוטית, הואיל ומדובר בטריבונל משפטי. מכאן, ביהמ"ש קבע כי אין להטיל אחריות על המדינה, בגין מעשה בית הדין. עוד פסק כי היה על התובעים להגיש ערעור על ההחלטה, שהרי זו הדרך המשפטית הנכונה.

התביעה נדחתה, אך בית המשפט לא הטיל על התובעים הוצאות משפט.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
Call Now Button
לייעוץ אישי - צרו קשר

(אנו פעילים גם בתקופת הקורונה) לייעוץ התקשרו:

052-2927602

03-6521605

או צרו איתנו עכשיו קשר באמצעות הטופס

משרד עורכי דין יעקב בלס

לייעוץ אישי - צרו קשר

(אנו פעילים גם בתקופת הקורונה) לייעוץ התקשרו:
052-2927602
03-6521605

או צרו איתנו עכשיו קשר באמצעות הטופס

משרד עורכי דין יעקב בלס

דילוג לתוכן