בלוג

מזונות ילדים מוטלים על האב בגילאי 6–0 וזאת בהתאם לדין האישי אשר חל עליו וכן כנגזרת של חזקת הגיל הרך, לפיה קטינים בגילאים הללו שוהים במשמורת בלעדית אצל אמם, ברוב המקרים. לאחרונה, החל בית המשפט לבחון את הכנסותיהם של ההורים ועל פיהן לקבוע את גובה המזונות. על כך – בפסק הדין המובא בפניכם/ן, במאמר זה.

למען הסר ספק, נבהיר כי המאמר שלהלן מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף ליעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

עובדות המקרה:

במקרה שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, במסגרת תיק (ת"א) 11016–04–17 א.ר.א נ' א.ז, הוגשה תביעה למזונות של קטין בן 3, אשר במקור עמדה על 90,000 ₪. התובעת והנתבע ניהלו מערכת יחסים, ללא נישואים, אשר במסגרתה נולד להם ילד, שיכונה במאמר זה – "הקטין". לתובעת יש 6 ילדים נוספים קטינים והנתבע הינו רווק.

בתביעתה, מבקשת התובעת דמי מזונות בגובה המוזכר מעלה ועוד מחצית משכר הלימוד בגן הפרטי של הקטין. זאת ועוד, בתביעתה לדמי מזונות, טענה התובעת כי השתכרותה עומדת על 14,000 ₪ בחודש וכי לא ידוע לה שכרו המדויק של התובע, אך נראה לה שהוא משתכר מעל לסכום של 10,000 ₪. טענותיו של הנתבע נגעו ראשית לדתה של התובעת. לטענתו, התובעת אינה יהודייה ולכן יש להחיל את החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט–1959 (להלן: "חוק תיקון דיני משפחה") ולא את הדין העברי–דתי. כמו כן, הנתבע הוסיף, כי סכומי ההשתכרות שניתנו על ידי התובעת אינם נכונים וכי מלבד משכורתה העומדת על סכום של 30,000 ₪, יש לה הכנסות נוספות משכירויות בגובה 25,000 ₪ ומנכסים רבים בבעלותה.

קביעת בית המשפט:

בתחילה, בית המשפט התייחס לדין החל על הצדדים. בית המשפט ציין, כי אין בפרוטוקול של בית הדין הרבני, שהציג הנתבע, תחת הכותרת "בירור יהדות", ראייה לעובדה, לכאורה, שהתובעת איננה יהודייה. לדעתו של בית המשפט, הגיור שעברה, שאינו מוכר על ידי הרבנות הראשית, לא קובע שאיננה יהודייה ולכן הדין החל במקרה זה הוא הדין האישי–העברי ולא החוק לתיקון דיני משפחה.

זאת ועוד, בית המשפט דן בסוגיה בדבר יכולתו הכלכלית של הנתבע. על פי בדיקת הראיות שהונחו לפניו, קבע בית משפחה, שהשתכרותו עומדת על סכום של 10,000 ₪ ובנוסף ישנה הכנסה משכירות דירה וכן הכנסות ממספר מקורות נוספים. ממסקנתו של בית המשפט, עולה כי הכנסתו של הנתבע עומדת על 14,000 ₪ בסך הכל.

לעניין הכנסתה של התובעת, בהתחשב בנכסיה הרבים ובהכנסותיה, לתובעת יש הכנסות חודשיות נקיות בסך 50,000 ₪. כמו כן, בית המשפט התייחס ליחסי ההכנסות בין הצדדים, שהם 78% לתובעת לעומת 22% לנתבע.

בית המשפט עיין בצרכיו של הקטין וקבע כי ישנה "הפרזה ניכרת" בבקשת התובעת למזונות, לעומת מבחן המציאות. בית המשפט גם הוסיף, כי מאחר והתובעת היא אישה עשירה ועתירת נכסים, היא אינה יכולה להכתיב את תביעת המזונות מהנתבע, שעמו חיה תקופה קצרה ביותר. לאור כל אלה, בית המשפט קובע, כי חיובו של הנתבע במזונות יעמוד על 1,450 ₪ בלבד, בתוספת 22% מהוצאות שכר הלימוד של הקטין במוסדות חינוך בהתאם לקבלות והשתתפות בפועל של הקטין ובתוספת 22% מהוצאות רפואה חריגות שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי שבו מבוטח הקטין.

פסק הדין שהוביל לשינוי:

בעבר הלא רחוק, לא הייתה חשיבות לפערי השכר בין הגבר לאישה, שכן הגבר חויב בכל מזונות הילדים. אך פסיקה אחרונה ותקדימית דנה במזונות לקטינים אשר שוהים במשמורת משותפת, בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונים. בעבר, על הגבר הוטלה חובת מזונות על ילדיו הקטנים. גם אם ההוצאות על ילדיו (ביניהן המגורים) התחלקו שווה בשווה בין השניים, הדבר יצר נטל, במקרים שבהם לגבר לא הייתה יכולת כלכלית. הפסיקה התקדימית, כאמור, עסקה בחלוקת מזונות הילדים בצורה הגונה בין שני הצדדים, בהתייחס למשכורות של השנים. זאת, כדי שלא תיווצר סיטואציה הכופה על צד לשאת בנטל כספי, מעל ליכולתו הכלכלית.

סיכום – מזונות ילדים:

מזונות ילדים וכל הנוגע למשמורת ילדים והסדרי שהות, הינם נושאים קריטיים בעלי השלכות כלכליות רבות וכמובן בעלי השפעה על הקטינים ועל הוריהם. בכל שאלה או עיסוק בנושאים הללו, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה. אותו עורך דין יוכל לכוון לערכאה הרלוונטית (בית הדין הרבני, כאשר מדובר בפנייה הכוללת הליך גירושין, או בית המשפט לענייני משפחה), לסייע בניהול התיק ולקדמו.