לפרטים וייעוץ חייגו עכשיו (אנו ערוכים לתת שירות גם בתקופת הקורונה) - נייד: 052-2927602 | משרד: 03-6521605

עורך דין לענייני גירושין הוא בעל רישיון לעריכת דין, אשר תחום התמחותו הוא דיני משפחה. מדובר בענף משפטי המצריך בקיאות וידע ייחודיים, זאת בשל ערכאות מקבילות הפועלות בו וכן בשל רגישות הנושאים, שהם הדין האישי והתא המשפחתי.

על מנת להבין את עולמו של עורך הדין העוסק בגירושין, חיברנו את המאמר שלהלן, שבו נסביר על גירושין בישראל, ערכאת בית הדין הרבני ועילות הגירושין וכן גישור בגירושין, הסכם שלום בית ונושאים נלווים להליך הגירושין.
נבקש להעיר כי מאמר זה מובא לידיעתכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

גירושין בישראל:

א. בית הדין הרבני

בית הדין הרבני הינו ערכאה משפטית הנכללת במערכת המשפט הישראלי וכפופה אליה, אך החלטותיה ופסיקותיה מתבססות על דין תורה, גם אם לעיתים הדבר עומד בסתירה לעקרונות המשפט הישראלים. לבית הדין הרבני מוקנית סמכות בלעדית לדון בענייני נישואין וגירושין, בהתאם לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג–1953 (להלן: "חוק בתי הדין הרבניים"). מלבד סמכותו זו, לבית הדין הרבני יש סמכות לדון גם בנושאים נלווים להליך המרכזי (כאלו שקשורים מטבעם לנישואין או גירושין), למשל: בהליך גירושין, יהיה ניתן לכרוך נושאי משמורת ילדים, מזונות, חלוקת רכוש ועוד. אלה נושאים אשר מקומם הטבעי הינו בבית המשפט לענייני משפחה, אשר עוסק בדיני אישות ובתא המשפחתי.

נעיר כי בשל הכפילות בסמכות הערכאות, נקבע כי הערכאה הראשונה שאליה פונים, לה תהיה סמכות לדון בנושא. דבר זה יוצר בהילות בפנייה לערכאה אשר מטיבה עם הפונה. הדבר מכונה "מרוץ סמכויות", מכיוון שהצדדים ממהרים אל הערכאה הרלוונטית לנסיבותיהם.

בתי הדין הרבניים פרושים לאורך הארץ בשנים עשר טריבונלים שונים, כאשר הערעור על החלטת בתי הדין הרבניים יועבר לבית הדין הרבני הגדול, אשר מקום מושבו בירושלים.

ב. הליך הגירושין בישראל

בהתאם לחוק שיפוט בתי דין רבניים, הליך הגירושין כפוף לסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני. הדבר חל על זוגות יהודים שנישאו כדת וכדין (ולעיתים גם על כאלו שנישאו בנישואין אזרחיים – וזאת במקרים ספציפיים ולאחר בחינת הנושא).

הליך הגירושין כולל הגשת תביעה של אחד מבני הזוג או הגעה משותפת של שניהם לבית הדין הרבני, לפתיחת תיק גירושין. הצדדים יציגו את טענותיהם, בכוונה להגיע לעילת גירושין, שהיא סיבה שבגינה יתירו בתי דין רבניים את הגירושין, כאשר גירושין יהיו מוצא אחרון, בשל ערך הנישואין והשמירה עליו בדת היהודית.

לאחר מציאת עילת גירושין (נרחיב על העילות בהמשך), יאשרו את מתן הגט, אשר יינתן בהסכמת הצדדים ומרצונם החופשי בלבד. בפועל, מתן הגט ייעשה בטקס שבו יורה הגבר לאישה "הרי זה גטך" וימסור לה את קלף הגט. לאחר הטקס ומתן הגט, ינפיק בית הדין הרבני פסק דין הצהרתי בעניין הגירושין.

ג. עילות גירושין

כאמור, עילות גירושין הן סיבות שבגינן יאפשר בית הדין הרבני את גירושיהם של שניים. להלן, עילות הגירושין המפורטות בהלכה היהודית:

עקרות – עילת העקרות אינה מתייחסת למצב רפואי מוכח, אלא לניסיונות סרק של 10 שנים לפחות, להרות.

מומים ומחלות – מדובר בעילה נגד אדם אשר ידע כי יש לו מום ו/או מחלה, ובחר להסתיר מהאחר בזדון, מבלי שהאחר ידע או יכול היה לדעת על כך לפני החתונה.

מעשה כיעור – זוהי עילה המופנית כלפי האישה בלבד. מדובר במעשה ש"אישה צנועה לא תעשה". לאור התפיסה הדתית, סיטואציות יומיומיות רבות יוכלו להיחשב ככאלה.

בגידה – גם כאן מדובר בעילה המופנית כלפי האישה ולא להפך. מדובר בקיום יחסים אינטימיים עם גבר שאינו בעלה. במקרה כזה יחייב בית הדין הרבני את סיום קשר הנישואין וזאת בשל האיסור על האישה להמשיך ולחיות עם בעלה. בעתיד במידה ותרצה להינשא לגבר שעמו בגדה, לא תוכל לעשות זאת, משום שהיא "אסורה לבעלה ולבועלה".

אי קיום יחסי מין – לרוב, מדובר בעילה הנובעת ממצבים רפואיים.

גישור בגירושין:

א. מהו גישור בתא המשפחתי

גישור הינו הליך שבו שני צדדים לעימות, מנסים להגיע לפשרה ולפתרון, מחוץ לכותלי בית המשפט. מדובר בתהליך שהחל להיכנס אט אט לכל התחומים במשפט האזרחי והוכח כיעיל גם כאשר מדובר בסכסוכים בתוך התא המשפחתי. גישור משפחתי הוא פתרון מחוץ לכותלי בית משפט, לסכסוך במסגרת תא משפחתי. במקרה כזה בד"כ מדובר בסכסוך טעון רגשית, לאור הקרבה בין הצדדים. להלן, מספר דוגמאות למצבי גישור משפחתי: גישור עסקי בין שותפים שהם בני משפחה, גישור בנוגע לצוואות וירושות, גישור בתא משפחתי זוגי וכן גישור בגירושין.

כחלק מהליך הגירושין, השניים נאלצים להסדיר תחומי חיים נוספים מלבד הסטטוס המשפחתי החדש, לאור חייהם המשותפים לפני הפרידה. במקרים רבים, הדבר גורר את השניים לוויכוחים ומחלוקות ולכן הליך גישור במקרה זה הופך רלוונטי מתמיד. הנושאים הנלווים להליך הגירושין, הם לדוגמא: מזונות, משמורת ילדים, חלוקת רכוש ועוד.

במקרה של גישור, יהיה ניתן לפנות למגשר בעל ניסיון בדיני משפחה, שהוא לרוב עורך דין בתחום. פנייה להליך הגישור תעשה מרצונם החופשי של בני הזוג. יש להבהיר, כי במידה והשניים לא יפנו לגישור מטעמם, אזי כיום קיימים הליכים מקבילים, המחייבים את בני הזוג, וזאת במטרה להפחית בכמות הזוגות המתגרשים. על כך – בהמשך.

לאחר בחירת המגשר על ידי שני הצדדים, הם יבצעו עמו שיחות, ביחד ולחוד. בסיום ההליך, המטרה היא להגיע להסכם גירושין בסיוע המגשר וביחד איתו לפנות למימוש הליך הגירושין, בצורה יעילה וחסכונית.

ב. חוק הסדר התדיינויות

לפי החוק להסדר התדיינויות (הוראת שעה), התשע"ה–2014 (להלן: "חוק ההתדיינויות"), בני זוג אשר נמצאים בסכסוך, בטרם יגישו תביעה לסיום הקשר בבית הדין הרבני או בבית משפט לענייני משפחה (נישואים אזרחיים), יגישו בקשה ליישוב סכסוך באחת מיחידות הסיוע הייעודיות להליך זה. מטרת הבקשה היא למנוע פרידות וגירושין מיותרים ובכך "להציף" את הערכאות המשפטיות. כמו כן, המטרה היא ליישב סכסוכים נלווים להליך המרכזי ולחסוך זמן. בהמשך, יוכלו להחליט היכן יתברר נושא הסכסוך, בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני המשפחה.

בקשה ליישוב סכסוכים תוגש במקרים הבאים: מי שיש לו סכסוך עם בן או בת הזוג או עם הורה של ילדו בכל הנוגע לכספים, מזונות או משמורת. מי שיש לו סכסוך עם הוריו או ילדיו, ענייני חטיפת ילדים, קביעת אבהות ועוד.

חשוב לציין, הליך זימון ליחידות הסיוע, כחלק מבקשה ליישוב סכסוך, מחייב את הצדדים להגיע לזימון והוא שקול לדיון בבית משפט. תחילה, הפגישה תיערך עם כל אחד מהצדדים, על מנת להבין את עמדתו, ללא עורכי דין. לאחר מכן, תתקיימנה פגישות נוספות, חלקן עם שני הצדדים וחלקן אף בסיוע של עורך דין, במידה והצדדים מיוצגים. מלבד ניסיונות הגישור, יוצגו לצדדים בהליך, ההליכים המשפטיים שלפניהם וכן ההשלכות של כל פנייה או בקשה שלהם. בסיום ההליך עם יחידות הסיוע, תוך 10 ימים מהפגישה הראשונה, על הצדדים להודיע האם הם מעוניינים להמשיך בגישור או שלא.

ג. הסכם שלום בית

בית הדין הרבני רואה בגירושין, כמוצא אחרון לבעיותיהם של בני זוג, היות והנישואין נתפסים כערך עליון בהלכה היהודית. אחת האפשרויות למנוע גירושין במקרים שבהם השנים פועלים בפזיזות, היא באמצעות הסכם שלום בית.

זהו בעצם הליך גישור ייחודי בבית הדין הרבני. הסכם שלום בית, יתכן שייעשה בשתי נסיבות: האחת היא בהנחיית בית הדין הרבני. האחרת היא בהגשת תביעה לשלום בית על ידי אחד הצדדים ולאחר מכן אישור הבקשה על ידי בית הדין הרבני. יוער כי הגשת תביעה להסכם שלום בית, צריכה להיעשות בתום לב ולא ממניעים אחרים.

לצערנו, ישנם כאלו שבוחרים להגיש תביעה זו כדי להתיש את הצד השני, וזאת בשל ההגבלות המופעלות בעת קיום הסכם שלום בית.

הסכם שלום בית הוא ייחודי וספציפי לכל זוג ושם יפורטו הבעיות של הזוג ודרכי הפתרון. לאחר מכן תיקבע תקופת זמן למימוש ההסכם, המכונה תקופת ביניים.

במידה והשניים לא יעברו את תקופת הביניים בהצלחה, הם ימשיכו בהליך הגירושין. כיום קיימת אפשרות להסכם שלום בית משולב, שהוא הסכם שמחולק לשני חלקים עיקריים: האחד הוא הסכם שלום בית והחלק השני הוא הסכם גירושין, אשר נכתב מבעוד מועד, כאשר בני הזוג רוצים בלב שלם לנסות לשקם את הקשר. כך, הם בעצם מגיעים ללא כעסים ומשקעים לכתיבת ההסכם, דבר שיכול לקצר ולייעל את הליך הגירושין, במידה והסכם שלום בית ייכשל.

חלק מהליך הגירושין – נושאים כרוכים:

כאמור, הליך הגירושין אינו כולל אך ורק את שינוי הסטטוס של בני הזוג אשר בוחרים להיפרד. כחלק מפירוק חיי השיתוף, עליהם להסדיר נושאים חשובים אחרים בחייהם, כגון:

א. משמורת ילדים

משמורת ילדים הינה מונח משפטי, שבא להפריד בין המושג אפוטרופסות (והוא דאגה לצרכיו של הילד, אחריות עליו וגידולו), לבין המושג משמורת ילדים, המתייחס להסדרי הלינה והמגורים של הקטין, וכן קבלת החלטות על עניינים שבשגרת יומו. נושא המשמורת יעלה כאשר מדובר בהורים שאינם חיים תחת אותה קורת גג.

לאור פרידת ההורים ושינוי הסטטוס שלהם, יש להגדיר מה יהיה מקום מגוריהם של הילדים. היות וישראל חתומה על אמנה בדבר זכויות הילד וכן פועלת בראיית טובת הילד כעקרון על, בית המשפט ידון בנושא וייתן את דעתו על משמורת הילדים. המשמורת תעשה באחת משתי הדרכים הקיימות במשפט הישראלי והן: משמורת בלעדית – שבה הורה אחד יוגדר משמורן ואצלו יגדלו הילדים, ואילו ההורה האחר, שאינו משמורן, יזכה לזמני שהייה שיוגדרו בהסכם. משמורת משותפת – שבה יחולק זמנם של הילדים שווה בשווה בין הוריהם. מדובר בדרך שצריכה להתאים להורים ולילדים, כדי שלא ליצור בלבול ואי וודאות לילדים.

המשמורת תיקבע בהסכם מחייב ועל הורי הילדים מוטלת חובה לקיימו. ניתן לעשות שינויים בהסכם זה, לאור נסיבות משתנות בחייו של הילד או של ההורה, לדוגמא: גילו של הילד, שינוי במצבם הכלכלי של ההורים, מעבר דירה, שינוי מסגרת לימודים ועוד.

ב. חלוקת רכוש

בני זוג שחיו יחדיו, צברו עם הזמן נכסים משותפים או שהסתמכו האחד על השני בדברים מסוימים. לכן, בעת פרידה, עליהם להסדיר את הנושאים הכלכליים. יש כאלו שבחרו להקדים תרופה למכה וערכו הסכם ממון, בעודם ביחסים טובים.

לאלו שלא, או לאלו שהסכם הממון שלהם הותיר תחומים אפורים, קיימת ברירת מחדל חוקית, שהיא בהתאם לאמור בחוק יחסי ממון, התשל"ג–1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"). חוק יחסי ממון הוא החוק המסדיר את ענייני חלוקת הרכוש בעת פרידה של בני זוג נשואים (יש לסייג כי מדובר בזוגות שנישאו אחרי שנת 1974).

על פי חוק יחסי הממון, בעת פרידה של זוג נשוי וסיום הקשר הזוגי, יחולק רכושם של השניים בהתאם להלכת איזון משאבים, שהיא הלכה הקובעת חלוקת שוויונית והוגנת התלויה במאמץ שהושקע בצבירת הנכס, זאת כאמור בסעיף 5(א) לחוק יחסי ממון: "עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט – (1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין (2) גמלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על–ידי המוסד לביטוח לאומי, או גמלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני–הזוג בשל נזק גוף, או מוות; (3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם."

על זוגות שנישאו לפני 1974, או על זוגות ידועים בציבור, חלה חזקת השיתוף, שקדמה לחוק יחסי הממון. לפי חזקת השיתוף, בני זוג שבוחרים לחיות יחדיו, בוחרים בשיתוף בחייהם, לרבות בעניינים הממוניים. לכן, בעת פרידה, יש לחלק את רכושם שווה בשווה (ישנם סייגים הנוגעים לנכסים מסוימים וספציפיים).

ג. מזונות

ישנם שני סוגי מזונות הרלוונטיים להליך גירושין והם: מזונות ילדים ומזונות אישה.

תחילה, מזונות ילדים – על מנת שהנטל הכלכלי של גידול הילד והדאגה להתפתחותו, לא "ייפלו" על ההורה המשמורן בלבד, אזי על ההורה שאינו משמורן, להשתתף כלכלית בגידול הילד. יש לציין כי במקרים רבים, הנטל על המזונות הוא על האב, וזאת על פי המקור ההלכתי של חובת המזונות, שעל הגבר לזון ולכלכל את ילדיו ואשתו.

באופן תקדימי, בשנתיים האחרונות נקבע כי כאשר הילדים נמצאים במשמורת משותפת והם בין הגילאים 15–6, והוריהם מרוויחים באופן יחסי משכורות דומות, אז יחלקו את נטל המזונות בין שני ההורים ולא רק על האב. כלומר, אט אט הקיפוח שנעשה לאבות עד היום מתחיל להתפוגג, אך בינתיים ניתן לומר שהדרך עוד ארוכה ואכן, ברוב המקרים, מזונות יוטלו על האב. את סכום המזונות יש לסווג לפי גילאים, בהתאם לאמור בהלכה, כדלקמן:

גילאי 0 ועד 6: אז מכונים הילדים "קטני קטנים" – בגילאים הללו מצויים הילדים אצל האם, בהתאם לחזקת הגיל הרך אשר קובעת כי ילדים עד גיל 6 יעברו למשמורת בלעדית אצל אימם ואז, חובת המזונות מוטלת על האב בלבד.

גילאי 6 ועד 15: כולל דין חובה מוחלט על מזונות בכל הנוגע להתפתחות תקינה של הילדים ודין צדקה הנוגע להוצאות נוספות כמו מותרות. אותן מותרות ייבחנו לפי אורח החיים המוכר של הילדים וכן יכולתם הכלכלית של הוריהם.

גילאי 15 ועד 18: בישראל קיימת חובת מזונות, אם כי מופחתת כמעט בשליש (בהלכה כבר לא מחייבים מזונות בגילאים הללו), וזאת בהתאם לאורח החיים של ילדים בגילאים הללו.
יש לציין כי פסיקה ישראלית מאפשרת מתן מזונות לאחר גיל 18, זאת בהתאם להווי הישראלי, שהוא שירות בצבא וכך יוכלו להאריך את מתן המזונות עד לסיום תקופת השירות הצבאי.

מזונות נוספים הם כאמור מזונות אישה, וזאת כחלק מחובתו של הגבר לזון ולכלכל את אשתו. לכן, החל מהפרידה ועד למתן הגט, בהתאם לדין הדתי, על הגבר להעביר לאשתו סכום כספי, שהוא תשלום מזונות, על מנת שתייצב את עצמה ותתכונן לחיים שלאחר הגט. כיום, מזונות אישה יינתנו רק כאשר לאישה יש תלות כלכלית בגבר. גם במשפט האזרחי, אימצו את העיקרון למקרים של תלות כלכלית של אישה.

סגירת תפריט
Call Now Button
לייעוץ אישי - צרו קשר

(אנו פעילים גם בתקופת הקורונה) לייעוץ התקשרו:

052-2927602

03-6521605

או צרו איתנו עכשיו קשר באמצעות הטופס

משרד עורכי דין יעקב בלס

לייעוץ אישי - צרו קשר

(אנו פעילים גם בתקופת הקורונה) לייעוץ התקשרו:
052-2927602
03-6521605

או צרו איתנו עכשיו קשר באמצעות הטופס

משרד עורכי דין יעקב בלס

דילוג לתוכן