דמי מזונות לילדים, לרוב יוסדרו בעת פרידה של הורי הילדים והחלטתם שלא לחיות ביחד. אז, תיקבע לילדים משמורת, שהיא הגדרת מקום הלינה של הילדים. על מנת שההורה הנוסף ישתתף בנטל ההוצאות לכיסוי מחייתם של הילדים, יוגדרו דמי מזונות, שהם תשלומים חודשיים שיועברו להורה המשמורן, במטרה להבטיח כלכלה וצרכים אחרים של הילדים. דמי המזונות וגובהם, יחושבו בהתאם לנסיבות שונות, ועל כך – במאמר זה.
במאמר שלפניכן/ם נסביר על מזונות ילדים, על דמי מזונות ממוצעים לחודש ומתי יופחתו מזונות ילדים. עם זאת, נבקש להדגיש ולהבהיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף ליעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.
מהם מזונות ילדים:
מזונות ילדים הינם תשלומים הניתנים על ידי ההורה שאינו משמורן להורה המשמורן, שאצלו חיים הילדים. על פי ההלכה, חובת התשלום תוטל על האב, אשר חובתו לזון ולכלכל את ילדיו בהתאם להלכה ובהתאם לחוקים ועקרונות של מדינת ישראל, כמו חזקת הגיל הרך (שעליה נרחיב בהמשך). תשלום המזונות ייעשה בהתאם לגילאי הילדים ועל פי החלוקה הבאה:
ילדים מגילאים 0 ועד גיל 6 – מוגדרים בדין העברי "קטני קטנים" וקיימת בגינם חובת תשלום מוחלטת על האב. דבר זה נתמך בפסיקה המודרנית, בשל "חזקת הגיל הרך", אשר קובעת כי ילדים מתחת לגיל 6, תמיד יהיו במשמורת אצל אימם (למעט מקרים חריגים).
ילדים מגיל 6 ועד גיל 15 – כאן הנטל מתחלק בין האם לאב, בהתאם לסוג המשמורת (הנטל יתחלק בין ההורים רק אם תהיה משמורת משותפת) ולהכנסותיהם של ההורים. על פי דין תורה, האב בלבד, מחויב לשלם את מזונותיהם, אם כי לאחרונה החלה התחשבות באמור, על ידי בחינת יכולתה הכלכלית של האישה.
ילדים מגיל 15 ועד גיל 18 – כאן, מוגדרים מזונות הילדים בדין העברי, כ"דין צדקה". כלומר, אין חובה מוחלטת לשלם אותם והכל תלוי בהשתכרות ההורים. לפי פסיקה עדכנית, לא פעם ישולמו מזונות בגילאים הללו, אך בתעריף מופחת בשליש.
חשוב להדגיש כי יתכן וייקבעו מזונות גם לילדים בגירים בתקופת הצבא ו/או עתודה, בשל התפיסה שלפיה חיילים עדיין לא מסוגלים להתפרנס בעצמם בצורה ראויה.
דמי מזונות ממוצעים לחודש:
במסגרת ע"א (ת"א) 1895/02, בן עמי נ’ בן עמי, קבעה כבוד השופטת שטופמן כי “צרכיו ההכרחיים של קטין שאינם דורשים ראיות מפורטות ושהם בידיעה הכללית השיפוטית, עומדים על סך של 1,150 ₪, ללא הוצאות מדור וללא הוצאות גן”. עם זאת, כיום התעדכנו הסכומים והם עומדים על סכום משוער של כ–1,400 ₪. לסכומים הללו יש להוסיף את הוצאות החינוך, הוצאות המדור והוצאות חריגות (כגון טיפולים רפואיים מיוחדים וכדומה). לחישוב זה יתווספו שיקולים נוספים, כמו אורח החיים שאליו היה רגיל הילד לפני פרידת הוריו וכן הכנסות ההורים. המטרה היא למנוע פגיעה באיכות חייו ובהתפתחותו התקינה של הילד בשל הפרידה, ולכך נועד סף המינימום הנדרש.
באילו מקרים יופחתו מזונות ילדים:
החלטה בדבר מזונות הילדים אינה החלטה חלוטה וניתן להגיש בכל עת תביעה להפחתת מזונות בבית המשפט לענייני משפחה, או לחילופין בבית הדין הרבני, בהתאם לערכאה שדנה בנושא המזונות בעבר. על מנת לתבוע הפחתת מזונות, יש להגיש לערכאה הדנה, הוכחה של שינוי נסיבות אצל הילד או לחילופין אצל הוריו. בפסק דין ע"א 442/86, קם נ' קם, קבע בית המשפט כי יש להוכיח את התנאים המצטברים הבאים, במטרה להפחית דמי מזונות: נגרם שינוי מהותי לרעה בנסיבות, אשר השארתו על תילו יגרום לחוסר הוגנות, וכי הצדדים השאירו פתח מפורש או מכללא לשינוי בהתאם לנסיבות. ישנם מקרים שבהם מתחייבים הצדדים בהסכם הגירושין, שלא יעשו שינוי בסכום המזונות. אין בסעיף זה, בכדי להגביל את ההפחתה, אם כי קיומו יקשה על נטל ההוכחה של המבקש. בפסד דין ע"א 363/18, פייגה נ' פייגה, הוסיף בית המשפט את הצורך בשינוי משמעותי, מתמשך ובלתי צפוי.
לסיכום:
בכל הנוגע למזונות ילדים, קביעתם, או שינויים לאחר תקופה מסוימת לאור שינוי בנסיבות, מומלץ להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה. לעיתים, בקשות הנוגעות למזונות הילדים, נובעות ממניע זר, הנוגע להורה השני ואינן אובייקטיביות לעניינו של הילד. חשוב להבהיר כי ההחלטה לגבי מזונות, תתקבל על ידי בית משפט בראיית טובת הילד. לכן, הגשת בקשה שלא ממניע זה – תיחשב כחוסר תום לב.
