אין ספק שאחת הסיטואציות הקשות ביותר מולן עומד שופט או עובדת סוציאלית היא כאשר עליהם להכריע כי מקומם של ילדים מסוימים הוא לא עם הוריהם, משום שהוריהם אינם יכולים לדאוג לכל צרכיהם. נטילת ילד מהוריו היא מקרה קיצוני וייחודי שנעשה מכורח הנסיבות במקרים מאוד חריגים, שכן ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, וברירת המחדל המשפטית היא שעל ההורים לדאוג לצרכיהם.
אך מה קורה כאשר הורים אינם מבצעים את תפקידם נאמנה? מתי המדינה רשאית להתערב באופן גידול הילדים ולהחליט שמקומם של ילדים מסוימים הוא לא אצל הוריהם?
תפקיד ההורים בעיני החוק
כאמור, הורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, ומשכך מחובתם לדאוג לילדיהם לכל מחסורם. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 קובע בסעיף 15 את סמכויותיו וחובותיו של ההורה: "לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו".
בנוסף, על ההורים מוטלת חובה לפעול תמיד לטובת ילדיהם, ולא לבצע פעולות שיכולות לפגוע בהם. החוק הפלילי בישראל מטיל עונשים כבדים על עבירות של הזנחה הורית ופגיעה פיזית בילדים על ידי הוריהם.
סמכותה של המדינה לקחת ילדים מביתם
סמכותה של המדינה לקחת ילדים מהורים מופיעה בעיקרה בשני חוקים חשובים. האחד הוא חוק האפוטרופסות שמוזכר לעיל. החוק השני הוא חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך- 1960.
כעיקרון מדובר בשני חוקים משלימים, שכן חוק האפוטרופסות קובע שההורה הוא האפוטרופוס הטבעי של ילדיו כאמור, אך החוק גם קובע מקרים שבהם רשאי בית המשפט למנות אפוטרופוס לקטין. מצד שני, חוק הנוער, מונה רשימה של מקרים שבגינם רשאי בית המשפט להורות על לקיחת הילדים מהוריהם. בנוסף, חוק האפוטרופסות קובע בסעיף 27 כי בהתקיימם של מקרים מסוימים בהתאם לחוק הנוער, בית המשפט רשאי לשלול מהורים את סמכותם כאפוטרופוסים.
בהתאם לשני החוקים, מי שרשאית לבקש מבית המשפט לקחת ילדים מהוריהם היא המדינה באמצעות עובדים סוציאליים, כאשר להם יש סמכות מיידית, ולבית המשפט הסמכות להורות על כך לתקופות ארוכות יותר (כפי שהוא יורה בהתאם לנסיבות).
הליכי נזקקות
חוק האפוטרופסות קובע רשימה של מקרים שבהם בית המשפט יורה על מינוי אפוטרופוס: כאשר שני הוריו של קטין נפטרו או הוכרזו בתור פסולי דין או כאשר ההורים לא מסוגלים לטפל בקטין או נמנעים מלעשות כן. בקשה למינוי אפוטרופוס מוגשת על ידי קרוב משפחה או המדינה, כאשר מטעם המדינה מי שמתחיל את התהליך הם פקידי סעד.
חוק הנוער מציג שורה של מקרים שבהם קטין יוגדר בתור קטין נזקק. לדוגמא: אם לא נמצא לקטין מבוגר אחראי, או מי שאחראי עליו לא יכול להשגיח עליו או מזניח אותו או כאשר מדובר בקטין שנמצא משוטט ברחובות ומקבץ נדבות או כאשר מדובר בקטין המכור לסמים, ועוד. בהתאם לחוק הנוער, רשאי פקיד סעד שהוא עובד סוציאלי להורות על הוצאת קטין מביתו. השלב הבא במקרים כאלו הוא העברת הקטין למשפחת אומנה או לקרובי משפחה.
נזקקות – מתי?
הוצאת ילדים בשל נזקקות מעלה שאלות כבדות משקל. למשל, האם משפחה קשת יום עונה על הגדרת הנזקקות? האם קיומם של חובות מטעם ההורים מהווה עילה להוצאת ילדים?
חשוב להבהיר, שהעובדה שמשפחה היא קשת יום מבחינה כלכלית לא מביא לכך שהילדים הם נזקקים. נזקקות נבדקת ברמה המהותית ולא ברמה הפורמאלית. כלומר, המדינה בודקת האם ההורים יכולים להעניק לילד את המינימום ההכרחי בכל הנוגע לקיום כלכלי. אך החשוב מכך הוא כי המדינה בודקת האם ההורים מסוגלים רגשית להיות הורים ולהעניק לילדיהם אהבה וחיים רגילים. העובדה שלשני הורים יש חובות, או חלילה מדובר בשני הורים החיים ממשכורת דלה כלל איננה עילה ה להוצאת ילדים מהבית עקב נזקקות. רבים מגדולי המנהיגים בהיסטוריה גדלו בבתים קשי יום מבחינה כלכלית, אך אהבה, רגש ותא משפחתי חם ומעניק לא נמדד בעלות כספית, אלא בעלות מהותית- רגשית.
עם זאת, כאשר מדובר בהורים קשי יום שאין להם יכולת ממשית להעניק את המינימום לילדיהם, כמו למשל לדאוג להם לתזונה מינימאלית, או חלילה כאשר מדובר בהורים שמוצאים את ילדיהם מבית הספר על מנת שאלו ילכו לעבוד, הרי שאז יכולה להיווצר סיטואציה של נזקקות.
מקרי אלימות מובהקים
מעבר לכך שקטינים מורחקים מבתי הוריהם בשל מגוון סיבות, לעיתים ילדים נלקחים מבית הוריהם בשל אירועי אלימות קשה או בשל עבירות מין. לעיתים, אירועים כאלו לא מתגלים על ידי פקידי סעד אלא על ידי המשטרה שהוזעקה למקום או שהגיעה בעקבות תלונות.
אגב, נשאלת השאלה: האם ניתן להוציא ילד מהבית כאשר אחד ההורים נוהג באלימות? התשובה לכך היא כן. אומנם, כאשר אחד מבני הזוג נוהג באלימות, הדרך שבה הרשויות תנקוטנה היא בהרחקת ההורה המכה הן באמצעים פליליים (מעצר) וגם באמצעות צווי הרחקה בעת הצורך. אך קיימים מקרים שבהם בשל אלימות של אחד מבני הזוג הורחקו ילדים והוצאו מהבית, אך זאת נעשה בדרך כלל כאשר קיים צירוף נסיבות של הורה אחד מכה, והורה אחר לא מתפקד או כזה שמזניח את הילדים.
במקרים כאלו, המשטרה היא שתדווח לרשויות הרווחה, ואלו ימשיכו את הטיפול בהתאם למתואר לעיל.
להיאבק בהוצאת ילדים מהבית
בדרך כלל הדרך להיאבק בכך הוא לשתף פעולה עם רשויות הרווחה. כלומר, כאשר מתקיימת סיטואציה שבה מתבקש להוציא ילד מהבית, הרי שמדובר במקרה מאוד חריג שמעלה חשש שההורים אינם יכולים לתפקד ולהעניק לילדיהם את צרכיהם הבסיסיים. האפשרות העומדת בפני ההורים היא לשכנע שלא כך הם פני הדברים. כמו כן אם נקבע כי הילדים יורחקו מהבית, הרי שההורים יכולים לפעול כדי לשפר את התנהלותם באופן חינוך הילדים.
בנוסף, שיתוף הפעולה עם רשויות הרווחה הוא אקוטי, משום שאלו יכולים להנחות את ההורים, וליצור תוכניות טיפול להורים ולילדים. על כן ככל ששיתוף הפעולה עם הרשויות יגבר, כך הסיכוי ליצור תא משפחתי הולם יותר גובר גם הוא.
במקרים כאלו, מומלץ תמיד להיוועץ בעורך דין משפחה מיומן אשר יוכל ללוות את ההליך ולסייע להורים בפן המשפטי.
חשוב לציין שהאמור מתייחס למקרים שבהם באמת קיים בסיס של תא משפחתי ראוי, שכן כאשר מדובר במשפחה אלימה או שמדובר בהורים אלכוהוליסטים או מכורים לסמים, היכולת להילחם בהוצאה הילדים מהבית לא קיימת, למען טובת הילד.
הוצאת ילדים מבית הוריהם היא סיטואציה קשה וחריגה, אך לעיתים היא נעשית בלית ברירה על מנת להקנות לילדים סיכוי לחיים טובים יותר. חשוב להתייעץ עם עורך דין כדי לדעת כיצד להתמודד עם מקרים שבהם נחוצה הרחקת ילדים מהבית או שבהם ההורים נאלצים להתמודד עם הרחקת ילדיהם מהם.
עומדים לפני איבוד משמורת ?צריכים עזרה בהתמודדות מול רשויות הרווחה?
התקשרו עוד היום:
052-2927602
עורך דין משפחה יעקב בלס
